בשבת האחרונה הייתי עם ילדיי במסיבת יום הולדת לילד מהגן החוגג יום הולדת שש. במסיבה היה קוסם שהפעיל את הילדים. אחד הקסמים שהוא הציג לילדים בני החמש- שש, היה קשור לספר עם ציורים שנעלמים. הקוסם רצה להסביר לילדים מהו ספר באופן מעניין אז הוא שאל אותם:
"מי מכיר פייסבוק"?, ובאותו הרגע בערך 25 ילדים צרחו "אני" והצביעו. המטרה היתה להסביר להם שבוק- זהו ספר ....
למה אני מספרת לכם את כל זה אתם בטח שואלים את עצמכם...
אני נשארתי בסיטואציה הזו עוד כמה רגעים. הקוסם כבר המשיך לקסם הבא, הילדים המשיכו לצחוק ולהנות ואני נשארתי עדין המומה. שאלתי את עצמי מאיפה הם באמת מכירים פייסבוק. הם בני 5-6 בסך הכל. לרוב אני בקשר עם תלמידים בגילאי 11-12 וזה נראה לי הגיוני שהם יכירו את הפייסבוק, אך ילדים בני 5-6, זוהי הפתעה! מאוד סיקרנה אותי השאלה והחלטתי לבדוק בקרב הילדים מאיפה הם מכירים את הפייסבוק.
עברתי בין עשרה ילדים לערך ושאלתי אותם את השאלה. התשובות היו מגוונות- לאמא/אבא שלי יש פייסבוק, לאחי/אחותי הגדולים יש פייסבוק, ראיתי את התמונות שלי שם, הגננת מהצהרון מצלמת אותנו ומראה לנו תמונות בפייסבוק...
לאחר הסקר הקטן שערכתי, הבנתי שאכן אנחנו במהפכה דיגיטאלית. הבנתי שמה שנאמר כל הזמן בלימודי המגמה במכללה אכן מתרחש. הילדים נולדים לתוך העולם הטכנולוגי המתקדם והם שואבים את כל המידע שאפשר בנושאים הטכנולוגים. הילדים הצעירים רוכשים ידע טכנולוגי מסביבתם הקרובה והם מיד מתעניינים "ונשאבים" לעולם הדיגיטאלי. להבדיל מהילדים, המבוגרים בחברה צריכים להכיר וללמוד את העולם הדיגיטאלי מאחר ולא נולדו לעולם זה. חלקם לעיתים נרתעים ולעיתים מאוד מתעניינים להכיר את העולם הדיגיטאלי. לכן בחברה לנו יש פער בין עולם הידע של הילדים לעולם הידע של המבוגרים.
בחינוך נושא זה בא לידי ביטוי בתוך בתי הספר - התלמידים מגן החובה כפי שהראתי לכם מאוד מחוברים לעולם הדיגיטאלי ולא חוששים ממנו ואילו המורים חלקם נרתמו מיד למשימת ההכרות והלמידה עם העולם הטכנולוגי וחלקם נבהלו וחוששים ממנו מאוד וכך נוצר" פער דיגיטאלי". כיום שמהפכת התקשוב כבר כאן אי אפשר להיבהל ולברוח, אנחנו צריכים לסייע למורים לצמצם את הפער הדיגיטאלי בינם לבין תלמידיהם ולקדם את החינוך להוראה הבנייתית, מעניינת ומסקרנת בעזרת העולם הדיגיטאלי.
איך עושים זאת? זאת השאלה?
אני מציעה לכל מורה להתנסות וללמוד להנות מהכלים הדיגיטאלים, לראות את הרווח של התלמידים בשיעור מקוון. המורה צריך להחזיר לכיתה את הסקרנות, ההנאה והחוויה שבשנים האחרונות נעלמה מהכיתה. מורה שהשתמש בכלים דיגיטאלי להערכתי תלמידיו יעריכו אותו ויהנו ללמוד עימו.
ולעניינינו הפייסבוק, מי מכיר?
חשוב לדעתי שלא רק ילדים בני 5-6 יכירו אלא גם המורים. אפשר להשתמש בכלי ללמידה ולהיות שותפים עם התלמידים בפייסבוק לשם תהליכי הוראה- למידה בלבד. המורה צריך להגדיר ללומדיו את המטרות של השימוש בכלי מולו. כדאי שהמורים התנסו וילמדו את הפוטנציאל של הכלי, לא להתחיל בחשש, אלא להתנסות ולהנות.
בהצלחה
"מי מכיר פייסבוק"?, ובאותו הרגע בערך 25 ילדים צרחו "אני" והצביעו. המטרה היתה להסביר להם שבוק- זהו ספר ....
למה אני מספרת לכם את כל זה אתם בטח שואלים את עצמכם...
אני נשארתי בסיטואציה הזו עוד כמה רגעים. הקוסם כבר המשיך לקסם הבא, הילדים המשיכו לצחוק ולהנות ואני נשארתי עדין המומה. שאלתי את עצמי מאיפה הם באמת מכירים פייסבוק. הם בני 5-6 בסך הכל. לרוב אני בקשר עם תלמידים בגילאי 11-12 וזה נראה לי הגיוני שהם יכירו את הפייסבוק, אך ילדים בני 5-6, זוהי הפתעה! מאוד סיקרנה אותי השאלה והחלטתי לבדוק בקרב הילדים מאיפה הם מכירים את הפייסבוק.
עברתי בין עשרה ילדים לערך ושאלתי אותם את השאלה. התשובות היו מגוונות- לאמא/אבא שלי יש פייסבוק, לאחי/אחותי הגדולים יש פייסבוק, ראיתי את התמונות שלי שם, הגננת מהצהרון מצלמת אותנו ומראה לנו תמונות בפייסבוק...
לאחר הסקר הקטן שערכתי, הבנתי שאכן אנחנו במהפכה דיגיטאלית. הבנתי שמה שנאמר כל הזמן בלימודי המגמה במכללה אכן מתרחש. הילדים נולדים לתוך העולם הטכנולוגי המתקדם והם שואבים את כל המידע שאפשר בנושאים הטכנולוגים. הילדים הצעירים רוכשים ידע טכנולוגי מסביבתם הקרובה והם מיד מתעניינים "ונשאבים" לעולם הדיגיטאלי. להבדיל מהילדים, המבוגרים בחברה צריכים להכיר וללמוד את העולם הדיגיטאלי מאחר ולא נולדו לעולם זה. חלקם לעיתים נרתעים ולעיתים מאוד מתעניינים להכיר את העולם הדיגיטאלי. לכן בחברה לנו יש פער בין עולם הידע של הילדים לעולם הידע של המבוגרים.
בחינוך נושא זה בא לידי ביטוי בתוך בתי הספר - התלמידים מגן החובה כפי שהראתי לכם מאוד מחוברים לעולם הדיגיטאלי ולא חוששים ממנו ואילו המורים חלקם נרתמו מיד למשימת ההכרות והלמידה עם העולם הטכנולוגי וחלקם נבהלו וחוששים ממנו מאוד וכך נוצר" פער דיגיטאלי". כיום שמהפכת התקשוב כבר כאן אי אפשר להיבהל ולברוח, אנחנו צריכים לסייע למורים לצמצם את הפער הדיגיטאלי בינם לבין תלמידיהם ולקדם את החינוך להוראה הבנייתית, מעניינת ומסקרנת בעזרת העולם הדיגיטאלי.
איך עושים זאת? זאת השאלה?
אני מציעה לכל מורה להתנסות וללמוד להנות מהכלים הדיגיטאלים, לראות את הרווח של התלמידים בשיעור מקוון. המורה צריך להחזיר לכיתה את הסקרנות, ההנאה והחוויה שבשנים האחרונות נעלמה מהכיתה. מורה שהשתמש בכלים דיגיטאלי להערכתי תלמידיו יעריכו אותו ויהנו ללמוד עימו.
ולעניינינו הפייסבוק, מי מכיר?
חשוב לדעתי שלא רק ילדים בני 5-6 יכירו אלא גם המורים. אפשר להשתמש בכלי ללמידה ולהיות שותפים עם התלמידים בפייסבוק לשם תהליכי הוראה- למידה בלבד. המורה צריך להגדיר ללומדיו את המטרות של השימוש בכלי מולו. כדאי שהמורים התנסו וילמדו את הפוטנציאל של הכלי, לא להתחיל בחשש, אלא להתנסות ולהנות.
בהצלחה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה