פלא החינוך הפיני

זו לא פעם ראשונה שאני שומעת על מערכת החינוך הפיני. נתקלתי בשנה האחרונה בהמון פיסות מידע על החינוך הפיני והשבוע  קיבלתי סקירה נרחבת על החינוך הפיני מהגן עד התיכון. בשנה שעברה במסגרת השתלמות מפקחים ומדריכים בשלומי, הציגו את תוכניות הלימוד במדעים בכל העולם ושם הכרתי את תוכנית הלימודים בפינלנד. תלמידי פינלנד במקום הראשון בהישגי הלומדים במדעים ורצינו לבחון את תוכנית הלימודים שלהם. בתוכנית הלימודים במדעים שמנו לב ששלוש שעות הוראה מוקדשות לתחום התוכן מדע, ושעות הוראה נוספות לתחומים הנושקים למדע כמו חקלאות, בריאות, איכות הסביבה, טכנולוגיה ועוד. בתוכנית הלימודים בישראל לומדים התלמידים בבית הספר היסודי כשלוש שעות מדע וטכנולוגיה הכוללות את כל התחומים הנושקים למדע. באותה השתלמות ראינו גם שלמורה יש המון שעות לתכנן את הוראתו והתכנון נעשה בצוות. 
בלימודי במכללה במסגרת הקורס "סוגיות במדיניות החינוך" שמרצה פרופ' עמי וולנסקי גם אוזכרה מערכת החינוך הפיני לא מעט פעמיים, ובאחד השיעורים הבאים תינתן למערכת חינוך זו סקירה בהרחבה.
בינתיים תוכלו לקרוא את דעתו של פרופ' עמי וולנסקי בנוגע למערכת החינוך הפינית במאמר הבא: http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4539
השבוע במסגרת תוכנית התחקירים שבערוץ 10 "המקור" יצא הכתב "מיקי רוזנטל" לבדוק מדוע מערכת החינוך הפינית משגשגת בהישגיה בכל תחומי הליבה. מיקי הציג דברים נהדרים על המערכת:
הם לא נותנים לתלמידיהם שיעורי בית, אין אצלהם מבחני הישגיים, והם מלמדים הכי פחות שעות לימוד בעולם -  לומדים רק 4-5 שעות ביום בבית הספר היסודי. אז אני שואלת את עצמי מה בחינוך הפיני גורם לתלמידיהם להיות בעלי הישגיים הכי גבוהים בעולם, איך מערכת החינוך הפיני הכי טובה בעולם?
אז הנה התשובות:
א. מבחינה ארגונית - כל מורה מלמד את אותם התלמידים מספר רב של שנים וכך נוצרת מערכת הכרות טובה מאוד עם כל הלומדים. בכל כיתה 3 מורות, יחס של מורה לחמישה עשר לומדים. סדר היום של הלומדים כולל שעתיים הפסקה מחוץ הכיתה. לאורך כל הכתבה נראים התלמידים בבית הספר מרוצים, מחויכים ושמחים, האווירה בבית הספר רגועה, שקטה. 
בועדות החינוך במדינה יושבים רק אנשי מקצוע ולא פוליטיקאים (מזכירה לכם את הפוסט שכתבתי בעניין בעקבות כתבתו של פרופ' דן חן: מי מקבל ההחלטות) המומחים וחוקרים בתחום החינוך. במערכת החינוך הפינית אין כלל מפקחים, אלא רק מורים ומנהל בניהול עצמי, מה שחוסך המון כסף וכמו כן גורם לתחושה של אמון בין המורה - מנהל - הורים ולהיפך.
ב. אסטרטגיות הוראה - במערכת החינוך בפינלנד לא מחפשים הישגיים לימודים וגם לא בוחנים את הלומדים כלל.  במערכת החינוך הפינית עברו מפרדיגמה של הוראה לפרדיגמה של למידה: מלמדים את הלומדים כלים ללמוד, לחשוב להיות יצירתיים, סקרניים וספקניים. מפתחים אצל הלומדים כישורים, כדי שהם יגיעו לחיים ויתקלו בבעיה הם ידעו לפתור אותה. הלומדים מבנים את הידע, בדיוק כפי שמציגה השיטה הקוסטרוקטיביסטית אותה כל מורה בישראל מכיר!
תוכניות ההוראה מתמקדות בעיקר: ללמוד איך ללמוד. כל לומד מקבל הרגשה שהוא זה שאחראי על הצלחתו, אין לחץ מצד גורמי החינוך, ואין תחרות בין לומדים. במהלך לימודיהם בבית הספר הלומדים מפתחים את הביטחון העצמי מגיל צעיר. ללומדים אין כלל שיעורי בית, רוב התרגול נעשה אך ורק בכיתה. בבית נאמר בכתבה הילדים צריכים לשחק ולא לנבור בספרים והמחברות...
ג. תפקיד המורה - למורה אוטונומיה לתהליכי הוראה ולמידה, הוא האחראי על תכני הלימוד, אין תוכנית אחת סטנדרטית שמתאימה לכול (מחזירה אותכם לפוסט משבוע שעבר סטנדרטים ושונות מהו הקשר?). המורים מפעילים כלים קוגניטיביים להערכת לומדיהם. צוותי מורים מפתחים תוכניות בית ספריות בשיתוף פעולה - הצוות הוא זה שיוצר בעצמו תיאוריות להוראה טובה. כל המורים חייבים להיות בעלי תואר שני, ותהליכי הכשרת המורים איכותיים - כל מורה מתחיל לומד תיאוריה יחד עם התנסות בהוראה בכיתה וקבלת משוב, וחזרה ללימודי התאוריה במשך כל תקופת ההכשרה. ההתנסות של מורים מתחילים נעשית בזוגות לשם שיתופיות ועבודת צוות. 
יש עוד המון דברים מעניינים לכתוב על מערכת החינוך הפינית אך מה שחשוב בעיני זה שכולם נותנים אמון במערכת החינוך: גם השלטון המדיני, גם ועדות החינוך, גם ההורים ובטח המנהל במוריו, אף אחד לא מפקפק ביכולתה, אף אחד לא מודד ומלחיץ אותה, מה שגורם לי לחשוב האם גם פה בישראל נוכל להנהיג מערכת חינוך שכזו???


לסיכום, אני מצרפת את הקישור לסרטון של פרק מתוכנית "המקור", כדי שתוכלו לצפות ולראות במו עינכם על מה דיברתי בפוסט זה: http://10tv.nana10.co.il/Category/?CategoryID=400008


אני בסוף הצפייה בתוכנית כמעט וארזתי את חפצי במזוודות ועברתי לגור וללמד בפינלנד!
תהנו...

סטנדרטים ושונות, האם יש קשר?

במסגרת לימודיי דנו בשבוע האחרון בשני נושאים מאוד מעניינים בתחום החינוך.

האחד, נושא השונות הבין אישית בשיעור שהעביר פרופ' דוד חן, והשני עליית תנועת הסטנדרטים והמחיר שגבתה שהעביר פרופ' עמי וולנסקי. שני הנושאים מעניינים מאוד ואשתף כאן בתובנותי משיעורים אלו ואתייחס לקשר בין הנושאים.

שונות בין אישית – כמורה, תמיד אמרו לי תחשבי על התלמיד האחר, תחשבי על השונה. פרופ' דוד חן הבהיר את הנקודה בצורה כה בהירה שכן מטבע הדברים, אנו שונים אחד מהשני , זאת בעיקר בשל התורשה. כן, גם הסביבה משפיעה על האדם אך תורשה היא הליבה העיקרית – יש בכל אחד מאיתנו תכונות התנהגות המשפיעות על הלמידה, אלו תכונות מורכבות שנשלטות על הרבה גנים ששונים אצל כל אחד ואחת מאיתנו.

בגופנו קיימים תאים שמתמחים בקבלת מידע מהסביבה, הכוונת התנהגות אלו הם תאי העצב שבראשם עומד המוח. המוח זהו גוש שתפקידו לנהל את הידע, לתקשר עם הסביבה ולכוון את התנהגותנו.

פרופ' חן תיאר שכל נתוני המחקרים האחרונים אומרים שמורה צריך לקחת בחשבון שהלומד לא לוח חלק, הוא מגיע יחד עם מטען גנטי מלידה. אם ילד מצליח/לא מצליח זה לא דווקא בשל המורה טוב/ לא טוב. בין 50-70 אחוז מההתנהגות, ביצועים והישגים של הלומדים מוכתבים על ידי התורשה. מכך ניתן ללמוד שמרחב ההשפעה שלנו כמורים הוא מוגדר בין 30-50 אחוז, המורה משפיע על לומדיו כחלק מהסביבה שלו, את הידע, המיומנויות, כישורי למידה והיצירתיות יכול הלומד ללמוד גם ממוריו. מורה טוב יכול להשפיע על עולם הילד ולקדם אותו. אם מורה יודע שתלמידיו שונים עליו להתאים להם את תוכנית הלימודים כדי שכל לומד ולומד יצליח.   

השיעור גרם לי לחשיבה מרובה בעניין השונות הבין אישית, אם לי כמורה, כסביבה של הלומד יש השפעה כה רבה על הלומד, עלי לשים לב יותר לעניין השונות. אך בשטח, במסגרת שעות ההוראה המעטות שיש לתחום התוכן שלי ומבחן המיצ"ב שנושק שעורפי, נשאלת השאלה איך אפשרי לתת מענה לשונות???

לקראת השיעור של פרופ'  עמי וולנסקי קראנו את המאמר שהוא עצמו כתב " עליית תנועת הסטנדרטים והמחיר שגבתה". במאמר מתואר כיצד החליטו במדינות שונות בעולם להציב סטנדרטים אחידים לכל הלומדים במדינה. בעקבות ביקורת רבה שהוצגה במדינות השונות על ההישגים אליהם הגיעו לומדים החליטו בממשלות השונות להציב רף של סטנדרטים אליהם כל תלמידי המדינה יגיעו. כל בתי הספר ימדדו על פי אותו הרף, כולם ילמדו אותן תוכניות וחדל ליצירתיות, ללימוד הערכים, ולניהול העצמי של מנהלים ומורים. הצבת הסטנדרט יאפשר על פי המאמר אחידות בהצגת ידע בכל בתי הספר, קביעת מיומנויות נדרשות ועמדות בכל מוסדות החינוך ויקבע סדר וארגון בחינוך.

לדעתי, קביעת סטנדרט אחיד לכל הלומדים הינו דבר לא הגיוני, שכן שמענו מפי פרופ' דוד חן על כל המחקרים שנעשו התומכים בשונות הבין אישית, כל תלמיד בכיתה שונה מהשני ואין אפשרות להתבונן על כל הלומדים רק מנקודת מבט הדורשת הישגיים. חוץ מהשונות בין אישית הנובעת מתורשה, חייבים להתייחס גם לשונות התרבותית בין הלומדים, במיוחד בחברה האמריקאית. נתון שלא נראה במאמר שנלקח בחשבון. במדינת הגירה כמו ארה"ב המון לומדים בעלי תרבות שונה, כיצד ניתן לדרוש מכולם אותם כישורים, הישגיים והצלחה באותן המיומנויות?

אני מסכימה עם כותב המאמר שמצד אחד הסטנדרט קובע רף אחיד לכולם, סדר וארגון ואין מקום לכישלונות, אך אל לנו לשכוח את החוויה, היצירתיות וההנאה של הלומדים.

האם בית ספר אמור לדאוג רק להישגים גבוהים בלבד?, היכן כל תחומי החיים האחרים?

אם כן אסכם ואומר, יש קשר בין שני הנושאים עליהם שמעתי היום הרצאה: שונות בין אישית וסטנדרטים ולצערי הקשר הוא שלילי. לא ניתן להציב סטנדרטים ובנוסף לדרוש להתייחס לשונות בין הלומדים וליצור הוראה מותאמת בכיתות. אנו מנסים ליצור קשר בין שני המושגים בכיתות, בהדרכות אך זהו קשר מלאכותי, בסופו של דבר כל לומדינו נדרשים לעבור את אותה בחינת מיצ"ב!!!

ראיתי בשבוע האחרון המון דוגמאות בשטח של מורים מצוינים שנותנים למורים המון הנאה ויצירתיות בשיעורים, אך כשיש להם שנה ובה לומדיהם ניגשים לבחינה חיצונית הם מתחיילים ללמד באופן אחר – הוראה פרונטלית, לא חוויתית ולא מהנה ובטח לא נותנת מענה לשונות, וכל זה בגלל הסטנדרטים.

מקווה מאוד שההתבוננות על מערכת החינוך בישראל תשתנה בקרוב,

נחכה ונראה...

כתובת התמונה: http://www.add-syndrome.co.il/wp-content/uploads/resized_skd256524sdc-300x300.jpg

מי מצטרף לחבר'ה?

בדרך כלל שקבוצת אנשים נמצאת בקבוצה סגורה אחרים מאוד רוצים להצטרף כדי לדעת מה מתרחש בה. כך חשתי כשהתחילו לשאול אותי מורות מה זו הקבוצה הזו???

הרגשתי לא בנוח שחלק מהמורות כן בקבוצה וחלק לא בקבוצה, לכן החלטתי לפתוח את הקבוצה לכל מורות האזור ומי שתרצה מוזמנת להצטרף.

ביום שנשלחה ההודעה שלחו בקשת הצטרפות שלוש מורות. מהכרות מוקדמת עם מורות אלו, אני יודעת שאלו מורות בעלות אורנטצייה גבוהה למחשב ומחוברות מאוד לשילוב התקשוב בהוראה. הרגשתי שאני כמדריכה יכולה לשלוט במה שקורה בקבוצה, אני יכולה לבחור מי מצטרף אליה ומי לא. המורה/ המדריך/ המנחה שפתח את הקבוצה הוא השולט בה.

לאחר הצטרפות שלושת המורות האחרונות לקבוצה נרגעו בקשות ההצטרפות, דיי התאכזבתי מכך. באזורנו 35 מורות מקצועיות וחשבתי שתהיה יותר הענות, ובקשות נוספות יופיעו על מסך הקבוצה באותו היום שנשלחה ההודעה. אני שואלת את עצמי ממה זה נובע. להלן השערותיי:

א. האם זה נובע מחוסר ידע טכנולוגי: מורים לא יודעים כיצד להשתמש בכלי "פייסבוק", ו/או אין להם ידע רב בנושא קבוצה סגורה בפייסבוק.

ב. האם זו נובע מחשש מהפרסום בקבוצה. או שהדבר נובע מעומס – בעקבות הצטרפות כל בתי הספר באזורנו ל"אופק חדש" הם חשים עומס רב ומעט זמן חופשי.

ג. האם זה נובע מהבדל מגדרי – אני שואלת את עצמי אם היו לנו יותר מורים באזור היתה יותר הענות לקבוצה?

עדין לא התייאשתי ואני אמשיך לנסות לצרף מורות לקבוצה בכל מפגש הדרכה עימם פנים מול פנים.

בזמן ששרה ואני הכנו את שאלון הפתיחה למורות שחברות בקבוצה, אלו חיפשו מענה לשאלות שונות במייל. החלטתי לא לענות להן מיד כפי שהן היו רגילות עד כה, אלא להפנות אותן לקבוצה הסגורה בפייסבוק למתן תשובות.

אחת המורות כתבה שהיא מחפשת אתרים נבחרים שישרתו אותה בהוראת מדע וטכנולוגיה בבית הספר ואחרת כתבה שהם בונים אתר בית ספרי בתחום המדעים והיא מחפשת אתרים נבחרים . הבנות הגיבו לשאלות המורות והתקבלו קישורים לאתרים שונים ומעניינים שיתרמו להוראת המדע והטכנולוגיה (20 תגובות!!!). אני חושבת שהמורות שהצטרפו לקבוצה וקראו את הכתובות נתרמו והכירו דרך החברות בקבוצה אתרים שהן טרם הכירו.

מורה אחרת ביקשה עזרה במתן הערכות לתעודה. היא שלחה לי מייל בעניין והפנתי אותה לכתיבה בקבוצה. כשהיא העלתה את השאלה לקבוצה חיכיתי יומיים לתגובה וכשזו לא הופיעה עניתי לה אני. השאלה היא למה אף אחת לא הגיבה, ממה זה נובע (שוב אותם מניעים: חוסר ידע, פחד, עומס).

חשוב לי שהמורות יכירו בקבוצה כבית חם להתייעצות ולשיתוף בנושאים שונים: כתיבת שאלות, מחשבות, רעיונות חדשניים ושיתוף בחומרי למידה. השאלה היא איך אני גורמת להן כל יומיים- שלושה להכנס לקבוצה ולהגיב לדברי האחרות. אני מודעת לכך שזה שינוי ולא קל להתרגל לשינויים, אך בטוחה אני שאמצא את הדרך להביא את השינויי למורות האזור.

בנוסף השאיפה שלי היא לגרום לקבוצה להכיר אחת את השניה דרך המסך אך במקביל גם במציאות.

כיום המורות עובדות באותו אזור שהגדיר המשרד, והן כולן משתתפות כבר זמן רב בהשתלמויות ומפגשי מורים משותפים לאזור, אך עדין אני לא מגישה אווירה של שיתוף, גיבוש, עזרה ונתינה לכל המורות באזור ואולי דרך ההכרות בקבוצה נצליח ליצור זאת.

במהלך השבוע הקרוב אנו מעבירות את השאלון למורות בקבוצה,

אעדכן בתוצאות ובנעשה בקבוצה בפוסט הבא!

מי ומה בקבוצה?

לפני כמה חודשים התבקשתי לחשוב על נושא למחקר הקשור לתחום התקשוב. לאחר התנסותי בקבוצה סגורה בפייסבוק בקורס של ד"ר חגית מישר טל במרכז ללימודים אקדמיים "שילוב טכנולוגיות תקשוב בלמידה: היבטים בינלאומיים " בערה בתוכי המוטיבציה להתנסות בכלי עם המורים שאני מדריכה.

ביקשתי אישור לנושא מראש המגמה, ד"ר גילה קורץ, ויצאתי לדרך...

בשלב הראשון צריך לפתוח את הקבוצה בפייסבוק. לקח לי למעלה מחודש, לגייס את עצמי למשימה. אולי משום שמדובר בכלי חדש, שעד לפגישה שלי עם הקבוצה בקורס של חגית לא נגעתי בו כלל, אולי משום שחששתי מהחשיפה, לעמוד בראש הקבוצה.

את הדחיפה לפתיחת הקבוצה  קיבלתי משני מקורות:

האחד, חברתי ללימודים, שרה פיש, שהצטרפה אלי לביצוע העבודה ודחפה אותי לפתוח את הקבוצה כדי שנוכל להתקדם בעבודתנו.

השני, המורים בשטח. סיפרתי לכמה מורים שבהדרכתי על הרעיון שלי לפתוח קבוצה סגורה בפייסבוק והיו הדים חיובים מאוד.

נפתחה הקבוצה, והראשונות שצירפתי כדי להתחיל את הפעילות בה היו שרה פיש עמיתתי לעבודה ואירית כהן, המדריכה שעובדת עימי במחוז בהדרכת המורים.

עכשיו נותר רק  לצרף את המורים לקבוצה.

במסגרת ההדרכות בבית הספר ביקשתי מכל המורים לחפש את הקבוצה בפייסבוק ולבקש חברות. תוך כדי מהלך זה גיליתי שלחצי מהמורות שבהדרכתי אין כלל פייסבוק והן מתנגדות לפתוח אחד כזה. כמובן שלא רציתי להכריח אף אחת ורק מי שמעונינת בהדרכה דרך הקבוצה תשתתף. לחלק שהיו מעוניינות עזרתי לפתוח דף בפייסבוק וחלק אמרו שהתחברו בבית – הקושי שנוצר הינו חוסר רשת אלחוטית בבתי הספר כך שלא תמיד יכולנו לבצע זאת באינטרנט. לאחר שבוע- שבועיים ראיתי שלא קורה דבר ומורים לא ממהרים להצטרף לקבוצה. בעקבות מייל אישי ששלחתי לכמה מהמורות התחברו עוד כמה מורות לקבוצה. התהליך היה איטי משתיארתי לעצמי. כשחשבתי על רעיון העבודה הייתי בטוחה שבתוך שבוע אני מגייסת את כל המורות, אך לא כך הדבר ותהליך גיוס המורים לקח למעלה מחודש. כעת שרה ואני עורכות שאלון פתיחה למורה במטרה לדעת את נקודת הפתיחה שהם בעת תחילת הפעילות של הקבוצה בפייסבוק ומשם נקווה לראות רק התקדמות.

המון שאלות עולות בתחילת הדרך: האם הקבוצה הזו תצליח להתפתח מקצועית כפי שאני שואפת שיקרה?, האם המורות ישתפו פעולה עימי למרות שלא הכרחתי אותן להשתתף בקבוצה?

בעת ההשתלמות בשלומי נגשה אלי מורה מהמחוז ושאלה אותי על הקבוצה. כששאלתי אותה מהיכן היא שמעה עליה, היא סיפרה שיש לה חברה שהיא מורה למדעים והיא סיפרה לה על הקבוצה. המורה שאלה אם גם היא יכולה להצטרף וכמובן שעניתי בחיוב.

השיחה בינינו נתנה לי תחושה טובה, אני עושה משהו שמאחד את המורים למדעים באזורנו ויכול לקדם אותם.

זה גורם לי לחשוב אולי אני צריכה לשלוח בקשה לכל המורים למדעים באזרנו, כדי ליצור קבוצה סגורה שמתפתחת מקצועית יחד וכך נחליף את המיילים המטרידים.

בשאלה זו שרה ואני עדין צריכות להתחבט

אעדכן בפרטים לכל אורך התהליך

מיכל