יום רביעי, 7 בספטמבר 2011

תקשוב ופדגוגיה, מי לפני מי?

לפני כשבוע יצרה עימי קשר מנהלת שביקשה הדרכה במדעים למורות בצוות שלה. המנהלת ביקשה שאגיע לבית הספר כבר בשבוע הראשון ללימודים כדי שהמורות תוכלנה להיערך לשנה"ל. מהשיחה עימה הבנתי שכל המורות למדעים בבית ספרה הן מחנכות ש"הפילו" עליהן ללמד את תחום הדעת מדעים. תופעה זו מוכרת ומנהלים רבים פועלים בשיטה זו וכך ממלאים למורות המחנכות את מכסת השעות וחוסכים העסקה של מורה נוספת. הבעיה שמסתתרת כאן היא למעשה התוצאה: הלומדים לא נהנים בשיעורים וגם המורות, הלומדים רוכשים ידע לא מקצוע ולעיתים אף שגוי והתוצאות במיצ"ב נמוכות מאוד הן מבחינת ההישגים ואין מבחינת העמדות למקצוע.
השבוע, הגעתי לבית הספר ,שסיפרתי עליו בתחילה, להדרכה. המנהלת הכינה לי מערכת להדרכה וסיימה במשפט "רק תדאגי שתהיה להן תוכנית תקשוב במדעים בסוף המפגש". שמרתי על שתיקה והמשכתי לעבר המורות. לאחר ארבע שעות עם כל המורות שמלמדות מדעים הרגשתי שהן מאוד ממורמרות על כך שנתנו להם תחום דעת זה, על כך שהחליפו ללומדים את ספר הלימוד במדעים ללא התייעצות עימן (יש מורות שזו שנה שניה/ שלישית שהן מלמדות מדעים) ועל כך שהן צריכות להכין תוכנית תקשוב במדעים. במהלך ההדרכה הבנתי שאין למורות תוכנית שנתית במדעים והן להן רצפי תוכנית עבודה מסודרת ושאלתי את עצמי איך המנהלת רוצה שהמורות יבנו תוכנית תקשוב שאין להן בכלל את תוכנית העבודה השנתית, את רצפי ההוראה, הרי זהו הבסיס!, איך הן יכולות לבנות תוכנית תקשוב אם הן בכלל לא יודעות את נושאי הלימוד, המיומנויות אותן מלמדים את הלומדים ואיך בכלל מתכננים ומנהלים שיעור מדעים. ובמידה ואין למורות את הידע הבסיסי בתחום הידע מה עושים?

תוכנית התקשוב שהמנהלת רוצה שהמורות יגישו כל כך מהר, אינה יכולה להיות תלושה מתחום הדעת ואת זה עליה להבין. הרי כל תוכנית התקשוב החדשה נשענת על הפדגוגיה של תחום הדעת ולא על הכלים הדיגיטאלים. בלי שהמורות יכירו את עקורונות תחום התוכן, רצף הנושאים, מספר שעות ההוראה בעיני לא ניתן לבנות תוכנית תקשוב!
ולכן במהלך ההדרכה מיקדתי את המורות בנושאי הלימוד, בנינו שלד של תוכנית עבודה שנתית הכוללת תאריכי יעד, הסברתי מעט על מיומנויות הנרכשות בתחום התוכן בכל שכבה וקישרתי למיומנויות המאה ה21. המורות קיבלו כלים לבנית תוכנית עבודה לנושא הראשון וחשפתי אותם לסביבות למידה העומדות לרשותן כדי שיעזרו בהן לבניית תוכנית העבודה. במפגש הבא נעמיק את המיומנויות, ואת הפעילויות המתוקשבות ונוסיף מעבר לעצמי למידה כלים דיגיטאלים נוספים.
עבודה רבה יש לכל המורים במחוז ירושלים בתחילת שנה זו. המנהלים נדרשים להגיש תוכניות מתוקשבות בכל תחומי התוכן כדי לקבל את הציוד הטכנולוגי שהובטח לכיתות והם מלחיצים את המורים. המורים אובדי עצות, מחפשים עזרה ופתרונות ולשמחתי יש את המדריכים בשטח שתפקידם לשמור על מקצועיות ופדגוגיה של תחום התוכן ובתוכה לשלב את התקשוב.

יום שבת, 3 בספטמבר 2011

חשיבה יצירתית

לא פעם טענתי שכל מורה צריך להיות בעל מיומנות חשיבה יצירתית ברמה גבוהה.
השבוע נפתחה שנה"ל תשע"ב וחברתי ללימודים אלה פלג סיפרה בפוסט שכתבה על חוויה יצירתית מעניינת, אספר לכם עליה בקצרה:
אלה נכנסה ללמד שיעור מדעים וביקשה מתלמידיה לספר חוויות מהחופשה. תוך כדי דיון שאל אחד התלמידים את אלה האם היא יודעת מהי פרת ים. המורה והלומדים העלו השערות ולבסוף בחרו לגשת לרשת ולחפש תשובה לשאלה.
אלה מתארת בפוסט שלה באריכות איך ניסו לאתר מחשב פנוי ותקין לחיפוש ברשת, אך כל הניסיונות שלהם עלו בתהו.    לאחר מכן חיפשו הלומדים והמורה תשובה במחשב הנייד של המורה (שמזל שהוא מחובר לרשת) ומצאו אותה, אך אין איך להציג לתלמידים אותה. חיפשו ברקו אך אב הבית לא נכח בחדרו ושם נעול הברקו... ולאחר כל נסיונות החיפוש, העלתה המורה רעיון יצירתי מאוד בעיני והוא: המחשב על כסא, הכסא על השולחן והמחשב מול הלומדים כשהוא מציג סרטון בנושא פרת ים. את כל תהליך החשיבה היצירתית של אלה ותלמידיה תוכלו לקרוא בבלוג של אלה: http://elapelegmla.blogspot.com/


מאחר ואני עבדתי בעבר כרכזת תחום המדעים בבית הספר בו אלה מלמדת מדעים כיום, אני מרגישה שותפה לחוויה ולתחושותיה של אלה. לא פעם ולא פעמיים גם אני נתקלתי בקשיים מסוג זה ואחרים:       אי תקינות מחשבים, אי חיבור לרשת, גניבת עכברים לכל המחשבים, נפילת חשמל בחדר מחשבים ובמעבדה, ברקו שרוף, ברקו נעול בחדר אב הבית והרשימה עוד ארוכה...
גם אני נדרשתי לפתח את החשיבה היצירתית שלי ולחפש פתרונות אפשריים לבעיות שצצו: להושיב תלמידים להצגת מצגת בקבוצות קטנות לצידי כדי לעשות גם תיווך או לצד התלמיד שהכין סרטון/ מצגת בנושא הנלמד, להעביר את התלמידים לספריה או לחדר מורים כדי לראות מצגת, לשלוח תלמידים שיחפשו את אב הבית, להדפיס קבצים ועוד.
כולם מדברים מסביב על מהפכת התקשוב ותוכנית התקשוב הלאומית, אך בפועל אצלנו בבית הספר עדין לא ממש חשים בה. יש מעט ניצנים וזה שבית הספר משתמש לצורך בקרה בסמארט סקול ולצורך למידה באתר אופק מבית מטח (בשיעורי מדעים לרוב), זה עדין רחוק מאוד מלפתח אצל לומדינו את מיומנויות המאה ה21.
אני מקווה מאוד שבמהלך שנה"ל זו, כשבית הספר יציג תוכניות לימודים משלבות תקשוב ויעבור השתלמות בתחום התקשוב ובתמורה יקבל מכשור דיגיטאלי חדיש, נוכל לחפש מידע ברשת עם תלמידינו בלחיצת כפתור מהירה ומהנה.


לסיכום, אני קוראת לכל המורים לא לפחד מאי תקינות המכשור הדיגיטאלי. אם בניתם שיעור מתוקשב טוב ונתקלתם בקושי בשל אי תקינות המכשור, אל תוותרו עליו, השתמשו בחשיבה היצירתית שרכשתם במשך השנים ומצאו את הדרך להעביר ללומדים את התכנים. 
שנת לימודים מהנה.
.


מי כבד יותר?

השבוע התחילה שנת הלימודים תשע"ב במערכת החינוך בישראל.
ההתרגשות עצומה ותחושה של התחדשות באוויר.
התלמידים ארזו ילקוטים מבעוד מועד והעמיסו אותם על הגב או הניחו בעגלה שאותה הם סוחבים ביד אחת.
הילקוטים עמוסי כל טוב: קלמרים עשירים בצבעים מסוגים שונים, חוברות עבודה אצל הצעירים וקלסרים עבים אצל הבוגרים, ספרים רבים עטופים שמחכו שיפתחו אותם, מחברות רבות בצבעים שונים, יומן וכמובן קופסת האוכל ובקבוק המים. כל זאת מסתכם בלא מעט קילוגרמים. 
זה שנים שמחלקת הפיקוח על הבריאות במשרד החינוך נאבקת מול המערכת בנושא משקל הילקוטים.                 
הגברת עירית ליבנה, המפקחת על תחום הבריאות, יחד עם צוות רפרנטיות ארצי ומדריכות, מנסות להיאבק בתופעת הילקוטים הכבדים, מספר לא מבוטל של שנים. עד מתי?, היכן הסוף?, עוד כמה שנים יצטרכו התלמידים להיסחב עם הילקוטים הכבדים הללו?
לתשובות אלו אין תשובה ברורה ומידית אך אפשר אלו לענות עליהן בעזרת מהפכת התקשוב הלאומית שכבר החלה בארצנו. השאלה שמתבקשת הינה: האם מהפכת התקשוב תגרום למיגור תופעת הילקוטים הכבדים, בכך שכל תלמיד ילך לבית הספר עם תיק צד ובו רק מחשב נייד או אייפד, או אולי אפילו סמארטפון?


את שנת הלימודים תשע"ב הגדיר משרד החינוך כשנת הבריאות.
שר החינוך, גדעון סער, הצהיר כי שנת הלימודים תשע"ב תעמוד בסימן אורח חיים בריא.
בהמשך דבריו הוא הוסיף שליצירת אורח חיים בריא חשיבות רבה במכלול ההיבטים: תזונה נכונה, פעילות ספורטיבית, קידום בריאות (מניעת מחלות), מניעת השמנה, שמירה על היגיינה אישית, חיזוק הדימוי העצמי,טיפוח הגוף, הקפדה על סביבה נקייה ואסתטית. 
הקניית ההרגלים מגיל צעיר תבטיח הפיכתם לדפוסים קבועים וליצירת אורח חיים המקדם בריאות.

מדבריו של שר החינוך תחום הבריאות יטופל, ואני שואלת את עצמי אם אכן ינתן פתרון לתופעת הילקוטים הכבדים. אני חושבת שאם אותו שר החינוך היה מחבר בין היעדים שהציב לשנה"ל תשע"ב: חינוך לבריאות והטמעת תקשוב וקידום השפה העברית, ומאגם משאבים, אפשר היה למצוא פתרון. ישנם המון ספרים דיגיטליים ברשת וספרי לימוד סרוקים (מבית מט"ח) בהם אפשר להשתמש בכיתה לשם קריאת קטעי מידע, הכרות עם מושגים ורעיונות מרכזים וכדי לבצע משימות שעליהן ניתן לענות בפורום כיתתי, בקישור לאתר בית הספר, או אפילו במחברת שהרבה יותר קלה מספר.  אפשר למצוא פתרונות רבים במקום לסחוב ספרים על הגב. כמו כן העלות הכספית קטנה יותר להורים וכך כולם מרוצים.
לסיכום, השאיפה אליה הייתי רוצה שנגיע, היא שלכל לומד יהיה מחשב נייד/ טאבלט כמו בדרום קוראה (קראו פוסט קודם שלי), אך במסגרת התקציב הקיים אפשר לתת מענה לפתרון הילקוטים הכבדים כבר היום. 

בשיעור מדע וטכנולוגיה, שברובו אנו עורכים ניסויים, דנים, בונים מוצרים וחוקרים את הסביבה השימוש בספר הוא די מיותר ולדעתי אפילו פגיעה באיכות הסביבה (כריתת עצים...) ולכן אני ממליצה שכל מורה מוביל/ רכז מקצוע למדע וטכנולוגיה, שחושב כמוני, יוביל את מנהל בית הספר לחשיבה, לקראת שנה"ל הבאה, על בריאות תלמידיו ובמקביל על הטמעת התקשוב בבית ספרו והכנת בוגריו למיומנויות המאה ה21. 

מאחלת לכל המורים והמורות שנת לימודים פוריה, מעניינת, מאגרת, מסקרנת ומתוקשבת