חקר מדעי, ההמשך...

ברכבת, בדרך חזרה מהשתלמות משלומי. אני ממשיכה את הפוסט הקודם, זה שכתבתי בנסיעה ברכבת לכיוון נהריה.

הסתיימה ההשתלמות. היה ממש מרתק.

למדתי איך אפשר לעשות חקר עם לומדים בשילוב אין ספור טכנולוגיות חדשניות ושונות שתורמות לתהליך החקר.

ראשית נפגשנו עם חוקר, ד"ר שמעון שטיינברג, מנהל מחקר ופיתוח בחברת "ביו בי – מערכות ביולוגיות". להלן קישור המתאר את החברה ופעילותה:

http://www.biobee.com/site/Heb/in_page.asp?pa_id=149&page_id=248

ד"ר שטיינברג  תיאר בצורה מדהימה את תהליך החקר שהוא וצוותו עורכים לפני פיתוח מוצר חדש. מבלי להקשיב לו כלל שפת הגוף שלו במהלך ההרצאה הציגה את התלהבותו והנאתו מעבודת החקר שהוא מבצע, וזה לדעתי הדבר שצריך להניע את כל הלומדים שעורכים חקר. הסקרנות, החשיבה, הפליאה והמוטיבציה לגלות דברים חדשים הם אלו שצריכים להניע את הלומדים והמורים לחקר מדעי.

בהמשך נחשפנו לאתר ובו המון סימולציות שעוזרות בהליך החקר המדעי. שם האתר: phet.

 באתר ניתן לחזות בניסויים שונים בתחום המדע והטכנולוגיה בנושאים שונים בו הילדים מתנסים בסימולציות שונות ומסיקים מסקנות בעקבות הפעילות.

האתר מדהים ואני ממליצה עליו לכל מורי המדעים, במהלך החשיפה לאתר חשבתי לעצמי כיצד לא נחשפתי אליו בעבר, איזה כלי מצוין בידי המורה למדע. כיום ישנה בעיה במספר רב של בתי הספר של אי ציוד מדעי בשל חוסר תקציב ובאתר זה אפשר לערוך ניסויים ללא כל בעיה תקציבית. כל ילד יכול להיכנס לאתר ולהתנסות, מתוך זה ללמוד מתוך סקרנות ומוטיבציה, להבין ידע חדש. כאן באופן מובהק הטכנולוגיה עוזרת לפדגוגיה להסביר תופעות, תהליכים ועקרונות מדעיים. בעזרת ההתנסות הלומדים יכולים להגיע לתובנות חדשות ולבד לנסח מסקנות. אם המורה ידריך אותם כיצד להשתמש בסימולציה כראוי ויכוון אותם ללמידה עצמית, יעודד את המוטיבציה ואת ההרפתקה בלחקור נושאים שונים תתקיים רכישת ידע.

חברתי גילה לוי עצמון, כתבה באחד הפוסטים שלה בבלוג, על למידה בסביבה הרפתקנית.

בזכות גילה הכרתי מושג חדש שכל כך מתאים לשיעורי המדעים - פדגוגיה דיגיטלית.

גילה הסתמכה בכתיבתה על מאמר שנכתב בכתב עת אאוריקה למורי מו'ט ע"י פרופסור חנן יניב, להלן הקישור למאמר: http://www.matar.ac.il/eureka/newspaper32/docs/03.pdf

אני רוצה להודות לגילה על החשיפה למאמר זה. הוא כל כך מתחבר לדברים שכתבתי כאן. חקר מדעי זהה בעיני להרפתקה. פרופ' יניב טוען כי "הנחת היסוד הטמונה בחובו של מודל למידה בסביבה הרפתקנית היא שכל תהליך הלמידה, כל תוכן ובכל גיל, יכול להפוך להרפתקה אותה מפענחים התלמידים או אפילו מעצבים בעצמם". אנו המורים צריכים ליצור ללומדים את ההזדמנות להשתתף בהרפתקה, בחקר. והכלים הטכנולוגים, כפי שכתבתי יכולים רק להועיל ולקדם את הלמידה העצמית של הלומדים. פרופ' יניב טוען "שהעולם הטכנולוגי מציע כיום לעולם החינוכי מגוון כלים ושירותים נגישים לכל נפש המספקים הזדמנויות לשינוי משמעותי של סביבת הלמידה" ואכן בהשתלמות הכרנו כלי שיכול לשינוי, שינוי ההוראה ושינוי בלמידה.  

בחזרתי הביתה הדבר הראשון שעשיתי זה לשלוח לכל המורים בהדרכתי קישור לאתר PHET.

מקווה שישתמשו בו וישלבו אותו ברוב שיעוריהם...http://phet.colorado.edu/en/simulations/category/new

מה בין חקר מדעי לטכנולוגיה?

אני כעת יושבת ברכבת, בדרך להשתלמות מדריכים ומורים בשלומי. הדגש בהשתלמות הינו חקר מדעי בשילוב טכנולוגיה חדשנית.

אחד מהיעדים של הפיקוח על הוראת המו'ט לשנת הלימודים הוא קידום החקר המדעי, אחת המיומנויות הכי חשובות בלימודי המדעים.

ההשתלמות מיועדת למורים מובילים בהוראת המדע והטכנולוגיה ולמדריכים ממחוז ירושלים. כל הנוכחים בהשתלמות מכירים את תוכנית הלימודים וכל מסמכי העבודה של המשרד.

כחלק מההשתלמות תכננו כך שהמורים המלמדים את החקר המדעי יכירו כלים טכנולוגים חדשניים שיעזרו להם בכל תהליך החקר.

במיומנות החקר המדעי התלמידים שותפים בגילוי חדש על תופעה כלשהיא, תוך שימוש במיומנויות מסדר גבוה (שאילת שאלות, העלאת השערות, זיהוי הקשרים ורכיבים והסקת מסקנות).

ברכבת בנינו את המצגת לפתיחת ההשתלמות וסיומה. הצגנו במצגת את כל שלבי החקר המדעי ובסוף המצגת ציינו כיצד בכל שלב בחקר המדעי ניתן לשלב טכנולוגיות חדשניות.

חיפשנו רעיון לסיכום המצגת, היגד, משפט, אמירה שיניעו את המורים לשימוש בטכנולוגיות חדשניות בעת  ביצוע חקר עם תלמידים.

במקרה היה לי ביד את הספר תקשוב, למידה והוראה שערכו פרופ' דוד חן ודר' גילה קורץ, מהמרכז ללימודים אקדמיים- אור יהודה. תוך כדי שיחה עם עמיתתי ועיון בספר נתקלתי בפסקה, מתוך המאמר שכתבה ד"ר גילה קורץ "הטמעת טכנולוגיות תקשוב בישראל: אתגרים ומימושם" (2010), שגרמה לי לעשות קישורים להקשר של ההשתלמות. להלן ציטוט של הפסקה ( עמוד 18 בספר): " סימנס וטיטנברגר מונים דרישות סף מהותיות ממורה, לשם יצירת הוראה משולבת תקשוב אפקטיבית:

"ישנן דרישות סף מהותיות ממורה, לשם יצירת הוראה משולבת תקשוב אפקטיבית:

א.         נפש חקרנית, שאינה חוששת מהתנסויות חדשניות.

ב.         נכונות לשתף לומדים ביצירת מקורות למידה (שיתופיות ביצירת תוכן לימודי).

ג.          נכונות לוותר על שליטה בתהליך ההוראה.

ד.         סובלנות כלפי אפשרות של כישלון."

אז מהו הקשר?

הקשר הוא שכדי לבצע חקר חייבים להתנסות ולא לחשוש, לחשוב שאון יצירתי, כך גם לגבי השימוש בטכנולוגיות חדשות. כדאי להיות פתוח לשינויים וחידושים טכנולוגים ולא לחשוש ממנה. אנחנו רוצים לקדם את לומדינו לעבוד באופן שתופי. גם מדען בשטח עובד באופן שיתופי ולכן חשובה ההכרות עם טכנולוגיות חדשניות לעבודה שיתופית (מסמכי דוקס שונים, סימולציות, גרפים וחיתוכים באקסל, עריכת סרטים ועוד).

גם השינוי בתפקיד המורה ניכר לעין בתהליך החקר, המורה לא במרכז אלא הלומד. המורה מתווך, יועץ, מנחה וגורם ללומד לסקרנות, לחשיבה ולהבניית ידע חדש, כמו כן הוא מפתח  מיומנויות שונות אצל הלומד בזמן החקר. תפקיד המורה שונה, המורה לא שולט בתהליך אלא התלמיד מכוון את התהליך.

וסובלנות, סובלנות חשובה ונחוצה לכל מי שעוסק בחינוך וכמובן שאנו תלויים במכשירים טכנולוגיים שלעיתים לא פועלים כפי שהיינו רוצים.

מורה צריך להיות יצירתי בכל עת, וגם בעת כישלון של חקר מדעי, או של הטכנולוגיה עליו לתפוס את המושכות ולהמשיך לקדם את לומדיו.

מאחלת הצלחה לכל המורים שבהדרכתי בביצוע חקר מדעי עם תלמידיהם.

מי מקבל ההחלטות?

במסגרת עבודתי במשרד החינוך זה כשתים עשרה שנים, יצא לי לא פעם ולא פעמיים לחשוב מי מקבל את ההחלטות הקשורות לחינוך במדינה. ההחלטות החשובות שאנו המורים, המנהלים, המדריכים אמורים להמשיך ולעבוד תוך כדי קבלת החלטות אלו. לפעמיים אני מרגישה שההחלטות שמתקבלות לא מתאימות כלל למה שמתרחש בשטח העבודה ומי שמקבל אותן לא חושב בהגיון.
בשבוע שעבר במהלך השיעור עם פרופ' דוד חן, דקאן בית הספר לחינוך, במרכז ללימודים אקדמיים הועלה הנושא כשדוד אמר שפרסם כתבה בנושא. הרגשתי סקרנות רבה ומיד מצאתי את הכתבה  באינטרנט. הנה לפניכם הקישור לכתבה: http://www.themarker.com/news/1.1559994


בקריאת הכתבה הרגשתי תחושת הזדהות עם כל מילה שנכתבה, חשתי תחושת הערצה לכותב הכתבה שמתאר את מחשבותיו האמיתיות ללא כל חשש.
בכתבה פרופ' חן מציג את העובדה שבכל הועדות הלאומית לחינוך יושבים אנשים שאין להם כל קשר לעולם החינוך וזה מעלה שאלות לא מעטות:
ראשית, איך הם יכולים להבין את מה שקורה בשטח: בבתי הספר, בקרב תלמידים ומורים, איך הם יכולים לבצע שינוי, רפורמה בחינוך ללא הכרות עם עולם החינוך ללא התייעצות עם מפקחים, מנהלים ומורים שעובדים יום יום בחינוך!
אם מקבלי ההחלטות לא שהו יום בבתי הספר בתקופה האחרונה, איך הם יכולים להציע רפורמה למען קידום החינוך בישראל, למען שיפור ההישגים במבחנים הבילאומיים.
כולנו הרי יודעים שאת החינוך בישראל יש לקדם במהרה, נושא החינוך בארץ בעיני מטופל באופן לא מקצועי, ללא משאבים ויש בי תחושה מאוד חזקה שבעוד כמה שנים כל המערכת "תתפוצץ" ואז נשאל את עצמו מדוע.
פרופ' דוד חן כבר עכשו מסביר בכתבתו מדוע, ואף מציע פתרונות: כדי לקדם את החינוך בישראל צריך לקיים שיח עם המורים והמנהלים שחיים את החינוך יום יום, ולא עם כלכלנים שאין להם כל קשר לחינוך. צריך להפסיק לדבר בסיסמאות אלא להתאים את עולם החינוך למאה ה21. עלינו לקחת בחשבון את התלמידים השונים והמגוונים ולהפסיק לקבוע סטנדרטים בחינוך, עלינו להגדיר תכנים שילמדו במקצועות הליבה ולא שעות הוראה. אהבתי מאוד את הביטוי שכתב פרופ' חן בכתבתו לעניין הזה : "קליפה ריקה". אם הגדירו במקצוע הליבה מדעים שעתיים שבועיות או שלוש שעות להוראת תחום התוכן זה לא משנה, הרי בסוף כולם נמדדים על פי אותו המבחן (מיצ"ב), השעות אין חסרות תועלת, מה שחשוב זה התוכן, חשוב מה עושים בשלוש או בשעתיים האלו...


בסמסטר זה  בשיעורים עם פרופ' עמי וולנסקי אנו דנים ברפורמות בחינוך שמתרחשות בעולם ואני מצפה ומחכה לשיעור על הרפורמות הישראל. מסקרן אותי לשמוע על ניהול הרפורמות מקום המדינה ועד היום, מי ניהל אותם ומה היו המטרות.
מקווה לעתיד ורוד יותר בחינוך בארצנו
מיכל

הנעה והנאה

בשבועות האחרונים מנהלי בתי הספר מקבלים את תוצאות מיצ"ב תשע"א במדעים לבית ספרם. חלק מהמנהלים שמחים מאוד על התוצאות וחלקם מאוכזבים. השנה הממוצע הארצי בהישגי הלומדים  במיצ"ב במדעים נמוכים ביחס משנה שעברה ומנהלים רבים מאוכזבים. כולם פונים אלי בשאלה: "למה קיבלנו הערכה כזו נמוכה? מה קרה? נתנו המון שעות למורה להכין אותם למיצ"ב.... ואני, חוזרת כל הזמן על אותה התשובה - המורה!
המורה שמלמד את התלמידים הוא האחראי על תוצאות המיצ"ב, אם המורה מקצועי בתחום התוכן והפדגוגיה, מתוכנן ומכיר את כל מסמכי העבודה שיצאו מהמשרד, מחזק אצל לומדיו מיומנויות חשיבה מסדר גבוה ומשלב תקשוב בהוראתו, הלומדים יהנו ויגיעו להשגים גבוהים.
אך אל לנו להפיל הכל על מורה אחד. כל המורים שמלמדים את התלמידים מדעים מכיתות ג-ו חייבים להיות מורים מקצועיים למדעים. שכן למיצ"ב לא מכינים את הלומדים בשנה אחת. בבית ספר בו כל המורות למדעים הן מקצועיות ועובדות בשיתוף פעולה יצליח ויגיע לממוצע הארצי במיצ"ב ואף יעבור אותו. את הנושאים למיצ"ב הלומד רוכש במהלך במהלך לימודיו בכיתות ג' - ה' ההנאה בשיעורים, החוויה בשיעורים אותה הלומד זוכר. אם תהליכים, עקרונות ותופעות ילומדו באופן חוויתי לילדים, הם יזכרו את התופעות ואת הסברן המדעי כראוי, אם הלמידה של תופעות תתבצע באמצעות קריאת טקסט בספר הלומד לא יזכור כלל את התופעה.
במסגרת הדרכתי אני מדריכה בית ספר שיש בו רק שתים מדעים לכל כיתה בשבוע. ביחס לדרישות המשרד וביחס לשאר בתי הספר זה מעט שעות, אך ההישג אליו הגיעו לומדיו במיצ"ב גבוהים בהרבה מהממוצע הארצי. משמע, המורה היא זו שהובילה את לומדיה להישג זה. המורה מלמדת את כל הלומדים מכיתה ג', חיברה תוכניות עבודה לכל נושא, מלמדת בהנאה רבה את לומדיה באמצעים מגוונים - ניסויים, תצפיות, בניית מוצרים, תערוכות, משחקים ומשלבת עצמי למידה מספקי תוכן שונים כבר כמה שנים. על פי נתוני המיצ"ב התלמידים מעידים על אהבה למקצוע ונותנים לו חשיבות רבה- חשוב להם להצליח בתחום. מכאן ניתן להסיק שמורה שמגלה רצינות ואחריות על תחום הדעת אותו הוא מלמד, מתכנן ללומדיו הנאה בשיעורים גורם הוא אחד הגורמים לשיפור ההישגים במיצ"ב.
ואיך אפשר לגרום ללומדים להנות?


לפני כשבוע התחלתי ללמוד בקורס "שילוב הדמיות ומשחקים לימודיים מתוקשבים". בשיעור המרצה פרופ' מיקי רונן הציגה מיון של המשחקים לסוגי משחקים, הציגה מהו משחק לימודי ומהו משחק לימודי מוצלח. ובמשך כל ההרצאה חשבתי לעצמי, אם מורים היו יודעים להשתמש יותר במשחקים כדרך הוראה הרי שהלומד היה נהנה יותר, מאותגר יותר וזה היה מניע אותו ללמידה. למידה בהנאה היא בהחלט אחד המימדיים להישגים טובים יותר במיצ"ב. מורה שבקיא בתחום התוכן אותו הוא מלמד, הן ברמת התוכן והן ברמת הפדגוגיה חש בטוח בעצמו לשלב בתכנון שיעוריו פעילויות לימודיות מעניינות ומהנות ללומדיו. הלומדים יחוו הצלחה בפעילויות אלו, המורה תשיג את מטרות השיעור שתכננה והישגי המיצ"ב יעלו.
משחק בעיני זוהי דרך מצויינת לחזור עם לומדים על נושא שנלמד, להעריך לומדים על ידע שרכשו כשהם בונים משחק, משחק מתוקשב יכול לעזור ללומדים לתרגל נושא מסויים באופן חוויתי הקרוב לעולמם.
כל משחק שהוא בעל מטרות מוגדרות מראש הוא בעל ערך רב בכיתה וחשוב לשלב אותו בתוכניות הלימודים, על מנת לקדם את ההישגים.

הילדים אוהבים לשחק, אין גיל שלא אוהבים לשחק. הילדים היום משחקים בכל אמצעי דיגיטאלי שהם רואים מול עיניהם: באייפון, בפלייסטישן, במחשב וכדומה.

עלינו, קהילת המורים, להתאים את הוראתנו לעולם הילדים. אנו יודעים שהמשחק יגרום לילדים הנאה והנעה ,מוטיבציה ללמידה, עלינו למצוא את הדרך והזמן הנכון לשלב את המשחקים בתכנון ההוראה-למידה הערכה שלנו.

כעת אני ממתינה להמשך הלמידה בקורס בכליון עיניים ומחכה לראות מה אני יכולה להביא מהקורס למורים  בשטח.


התמונה נלקחה מהכתובת הבאה: orianit2.edu-negev.gov.il