יום שבת, 31 בדצמבר 2011

פלא החינוך הפיני

זו לא פעם ראשונה שאני שומעת על מערכת החינוך הפיני. נתקלתי בשנה האחרונה בהמון פיסות מידע על החינוך הפיני והשבוע  קיבלתי סקירה נרחבת על החינוך הפיני מהגן עד התיכון. בשנה שעברה במסגרת השתלמות מפקחים ומדריכים בשלומי, הציגו את תוכניות הלימוד במדעים בכל העולם ושם הכרתי את תוכנית הלימודים בפינלנד. תלמידי פינלנד במקום הראשון בהישגי הלומדים במדעים ורצינו לבחון את תוכנית הלימודים שלהם. בתוכנית הלימודים במדעים שמנו לב ששלוש שעות הוראה מוקדשות לתחום התוכן מדע, ושעות הוראה נוספות לתחומים הנושקים למדע כמו חקלאות, בריאות, איכות הסביבה, טכנולוגיה ועוד. בתוכנית הלימודים בישראל לומדים התלמידים בבית הספר היסודי כשלוש שעות מדע וטכנולוגיה הכוללות את כל התחומים הנושקים למדע. באותה השתלמות ראינו גם שלמורה יש המון שעות לתכנן את הוראתו והתכנון נעשה בצוות. 
בלימודי במכללה במסגרת הקורס "סוגיות במדיניות החינוך" שמרצה פרופ' עמי וולנסקי גם אוזכרה מערכת החינוך הפיני לא מעט פעמיים, ובאחד השיעורים הבאים תינתן למערכת חינוך זו סקירה בהרחבה.
בינתיים תוכלו לקרוא את דעתו של פרופ' עמי וולנסקי בנוגע למערכת החינוך הפינית במאמר הבא: http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4539
השבוע במסגרת תוכנית התחקירים שבערוץ 10 "המקור" יצא הכתב "מיקי רוזנטל" לבדוק מדוע מערכת החינוך הפינית משגשגת בהישגיה בכל תחומי הליבה. מיקי הציג דברים נהדרים על המערכת:
הם לא נותנים לתלמידיהם שיעורי בית, אין אצלהם מבחני הישגיים, והם מלמדים הכי פחות שעות לימוד בעולם -  לומדים רק 4-5 שעות ביום בבית הספר היסודי. אז אני שואלת את עצמי מה בחינוך הפיני גורם לתלמידיהם להיות בעלי הישגיים הכי גבוהים בעולם, איך מערכת החינוך הפיני הכי טובה בעולם?
אז הנה התשובות:
א. מבחינה ארגונית - כל מורה מלמד את אותם התלמידים מספר רב של שנים וכך נוצרת מערכת הכרות טובה מאוד עם כל הלומדים. בכל כיתה 3 מורות, יחס של מורה לחמישה עשר לומדים. סדר היום של הלומדים כולל שעתיים הפסקה מחוץ הכיתה. לאורך כל הכתבה נראים התלמידים בבית הספר מרוצים, מחויכים ושמחים, האווירה בבית הספר רגועה, שקטה. 
בועדות החינוך במדינה יושבים רק אנשי מקצוע ולא פוליטיקאים (מזכירה לכם את הפוסט שכתבתי בעניין בעקבות כתבתו של פרופ' דן חן: מי מקבל ההחלטות) המומחים וחוקרים בתחום החינוך. במערכת החינוך הפינית אין כלל מפקחים, אלא רק מורים ומנהל בניהול עצמי, מה שחוסך המון כסף וכמו כן גורם לתחושה של אמון בין המורה - מנהל - הורים ולהיפך.
ב. אסטרטגיות הוראה - במערכת החינוך בפינלנד לא מחפשים הישגיים לימודים וגם לא בוחנים את הלומדים כלל.  במערכת החינוך הפינית עברו מפרדיגמה של הוראה לפרדיגמה של למידה: מלמדים את הלומדים כלים ללמוד, לחשוב להיות יצירתיים, סקרניים וספקניים. מפתחים אצל הלומדים כישורים, כדי שהם יגיעו לחיים ויתקלו בבעיה הם ידעו לפתור אותה. הלומדים מבנים את הידע, בדיוק כפי שמציגה השיטה הקוסטרוקטיביסטית אותה כל מורה בישראל מכיר!
תוכניות ההוראה מתמקדות בעיקר: ללמוד איך ללמוד. כל לומד מקבל הרגשה שהוא זה שאחראי על הצלחתו, אין לחץ מצד גורמי החינוך, ואין תחרות בין לומדים. במהלך לימודיהם בבית הספר הלומדים מפתחים את הביטחון העצמי מגיל צעיר. ללומדים אין כלל שיעורי בית, רוב התרגול נעשה אך ורק בכיתה. בבית נאמר בכתבה הילדים צריכים לשחק ולא לנבור בספרים והמחברות...
ג. תפקיד המורה - למורה אוטונומיה לתהליכי הוראה ולמידה, הוא האחראי על תכני הלימוד, אין תוכנית אחת סטנדרטית שמתאימה לכול (מחזירה אותכם לפוסט משבוע שעבר סטנדרטים ושונות מהו הקשר?). המורים מפעילים כלים קוגניטיביים להערכת לומדיהם. צוותי מורים מפתחים תוכניות בית ספריות בשיתוף פעולה - הצוות הוא זה שיוצר בעצמו תיאוריות להוראה טובה. כל המורים חייבים להיות בעלי תואר שני, ותהליכי הכשרת המורים איכותיים - כל מורה מתחיל לומד תיאוריה יחד עם התנסות בהוראה בכיתה וקבלת משוב, וחזרה ללימודי התאוריה במשך כל תקופת ההכשרה. ההתנסות של מורים מתחילים נעשית בזוגות לשם שיתופיות ועבודת צוות. 
יש עוד המון דברים מעניינים לכתוב על מערכת החינוך הפינית אך מה שחשוב בעיני זה שכולם נותנים אמון במערכת החינוך: גם השלטון המדיני, גם ועדות החינוך, גם ההורים ובטח המנהל במוריו, אף אחד לא מפקפק ביכולתה, אף אחד לא מודד ומלחיץ אותה, מה שגורם לי לחשוב האם גם פה בישראל נוכל להנהיג מערכת חינוך שכזו???


לסיכום, אני מצרפת את הקישור לסרטון של פרק מתוכנית "המקור", כדי שתוכלו לצפות ולראות במו עינכם על מה דיברתי בפוסט זה: http://10tv.nana10.co.il/Category/?CategoryID=400008


אני בסוף הצפייה בתוכנית כמעט וארזתי את חפצי במזוודות ועברתי לגור וללמד בפינלנד!
תהנו...

אין תגובות: