בשבועיים האחרונים התנסתי בלמידה מקוונת במסגרת קורס מקוון במכללה בשם "מחקר מתקדם בחינוך". התגלה לי השבוע שלהשתתף בקורס כזה זה פשוט תענוג. המפגש הוא אינו פנים מול פנים כך שגם בפיגמ'ה עם כוס קפה ביד אני יכולה ללמוד, אני יכולה לנצל את מעט הזמן הפנוי שיש לי במהלך השבוע לצורך הלמידה, המצגות אינן משעממות אלא אינטרקטיביות ואני נהנת ללמוד. זו פעם ראשונה שאני מתנסה בקורס כזה בו כל מפגש הוא מקוון ומדי שבוע אני מרגישה שנשאר לי טעם לעוד.
עד כה כל המרצים הציגו מצגות בפנינו בכיתה והוסיפו ידע על הכתוב במצגת. לצורך מטלות הערכה בקורסים השונים ישבתי בבית וקראתי את המצגות שהכינו המרצים וכל העת חשבתי לעצמי, שיכולתי להתמודד לבד בבית עם המידע החדש.
אז למה לא להפוך את כל הקורסים שמטרתם העברת ידע לסטודנטים לקורסים מקוונים?
אני יודעת שהחלו בתהליך שכזה בלא מעט מוסדות להשכלה גבוהה בארץ, אך לדעתי עדין יש חשש מצד המרצים שכן לא כולם דיגיטאלים מספיק לצורך בניית קורס שכזה. להערכתי רוב הסטודנטים ישמחו לקורסים מקוונים יותר מקורס בו הם צריכים להיות נוכחים בכיתה. אני חושבת שכל סטודנט שמשתתף בקורס מקוון צריך לגלות המון אחריות ללמידה.שסטודנט לומד באופן מקוון הוא כל כולו עם המחשב, עם המידע והמשימות שנשלחו מהמרצה, כך שאולי בלמידה מקוונת מידת הריכוז גבוה יותר בנלמד, וזהו יתרון. את השערה זו ,לדעתי, כדאי לחקור ולבדוק. יתרון נוסף ללמידה מקוונת בעיני הוא ההנעה ללמידה. מרצה שבונה קורס מקוון יכול להשתמש במגוון רחב של כלים דיגיטאלים לגיוון הלמידה וכדאי שיהיו אינטרקטיבים, שכן כך הסטודנט לא חש פסיבי אלא אקטיבי בעת הבניית הידע.
שאלה נוספת שעולה בראשי כעת הינה האם תלמידי ביהס היסודי מסוגלים ללמוד גם באופן מקוון. האם תלמידי כיתות היסוד מסוגלים לקחת אחריות ללמידה ולשבת מול אמצעי דיגיטאלי ולהתמקד במשימות שניתנו מהמורה מבלי לצוטט בו זמנית עם חברים או לגגל?
כמובן שזה תלוי בגיל הלומדים, אני אישית לא התנסתי בלימוד תלמידי כיתות היסוד באופן מקוון.
אשמח לשמוע המלצות בנושא ממורים שהתנסו ומקווה להתנסות בהוראה מסוג מקוון בעתיד.
עד כה כל המרצים הציגו מצגות בפנינו בכיתה והוסיפו ידע על הכתוב במצגת. לצורך מטלות הערכה בקורסים השונים ישבתי בבית וקראתי את המצגות שהכינו המרצים וכל העת חשבתי לעצמי, שיכולתי להתמודד לבד בבית עם המידע החדש.
אז למה לא להפוך את כל הקורסים שמטרתם העברת ידע לסטודנטים לקורסים מקוונים?
אני יודעת שהחלו בתהליך שכזה בלא מעט מוסדות להשכלה גבוהה בארץ, אך לדעתי עדין יש חשש מצד המרצים שכן לא כולם דיגיטאלים מספיק לצורך בניית קורס שכזה. להערכתי רוב הסטודנטים ישמחו לקורסים מקוונים יותר מקורס בו הם צריכים להיות נוכחים בכיתה. אני חושבת שכל סטודנט שמשתתף בקורס מקוון צריך לגלות המון אחריות ללמידה.שסטודנט לומד באופן מקוון הוא כל כולו עם המחשב, עם המידע והמשימות שנשלחו מהמרצה, כך שאולי בלמידה מקוונת מידת הריכוז גבוה יותר בנלמד, וזהו יתרון. את השערה זו ,לדעתי, כדאי לחקור ולבדוק. יתרון נוסף ללמידה מקוונת בעיני הוא ההנעה ללמידה. מרצה שבונה קורס מקוון יכול להשתמש במגוון רחב של כלים דיגיטאלים לגיוון הלמידה וכדאי שיהיו אינטרקטיבים, שכן כך הסטודנט לא חש פסיבי אלא אקטיבי בעת הבניית הידע.
שאלה נוספת שעולה בראשי כעת הינה האם תלמידי ביהס היסודי מסוגלים ללמוד גם באופן מקוון. האם תלמידי כיתות היסוד מסוגלים לקחת אחריות ללמידה ולשבת מול אמצעי דיגיטאלי ולהתמקד במשימות שניתנו מהמורה מבלי לצוטט בו זמנית עם חברים או לגגל?
כמובן שזה תלוי בגיל הלומדים, אני אישית לא התנסתי בלימוד תלמידי כיתות היסוד באופן מקוון.
אשמח לשמוע המלצות בנושא ממורים שהתנסו ומקווה להתנסות בהוראה מסוג מקוון בעתיד.
