לאן מתקדמת מערכת החינוך בישראל???

משרד החינוך הינו גוף ריכוזי שעבר לא מעט טלטלות במרוצת השנים מאז קום המדינה. בהסתכלות על מערכת החינוך במבט על מציג פרופ' עמי וולנסקי במאמרו "מערכת החינוך של ישראל", את האתגרים עימם המערכת צריכה עוד להתמודד. אציג בפוסט זה את האתגרים שהציג פרופ' וולנסקי במאמרו ואתייחס אל כל אתגר בעקבות עבודתי בשטח ושיחות עם מורים ומנהלים. האתגרים שהוצגו במאמר הם כדלקמן:

א. ביקוש למקצוע ההוראה. בארצנו , להבדיל מפינלנד עליה כתבתי כבר בעבר, מעמד המורה נמוך מאוד. שכר ציבור המורים נחשב לנמוך במשק. עבודת ההוראה נעשית מורכבת מדי שנה-  אלו גורמים לכך שמכללות ההוראה אינן מלאות כפי שהיו בעבר וכפי שהן ברבות ממדינות העולם. מדי שנה פונים אלי מנהלים רבים שאעזור להם במציאת מורים מקצועיים להוראת המדעים בעלי תעודת הוראה. כשאני יוצרת קשר עם מכללות ההוראה יש מעט מאוד סטודנטים להוראה במסלול מדע וטכנולוגיה.  לדעתי, עד שלא יהיה אמון מלא במורים מצד גורמים שונים ממשרד החינוך (לדוגמת הפיקוח), מנהלים והורים, לא התגייסו מורים איכותיים לטובת המערכת.

ב. סטנדרטיזציה מצד אחד ומנגד הבניית ידע – מצד אחד מבקשים ממורים להוביל לומדים להישגיים גבוהים, לעמוד בסטנדרטים שנכתבו בכל תחום תוכן ,ומצד שני דורשים הבניית ידע, כיצד אפשר לעשות זאת בכל כך מעט שעות הוראה. אי אפשר לתת למורים להילחץ ממכבש ההישגים שהמשרד דורש וגם לדרוש התאמה לשונות, הבניית ידע ועוד המון מושגים יפים. זה בלתי אפשרי ואני רואה זאת אצל המורים למדעים בשטח שכבר לא נהנים מלמד את תחום התוכן כשהם נדרשים רק להכין את לומדים למיצ"ב. השבוע פורסמה בעיתון the marker  כתבה מאת נעמי דרום, המתארת את שני בתי ספר בארץ שמצליחים "לעשות בית ספר למשרד החינוך". בתי ספר המתוארים בכתבה:  מבואות הנגב שבקיבוץ שובל ובית ספר גבעת גונן בעיר ירושלים, מוכיחים שעם מספיק אומץ, עקשנות ויצירתיות. בבתי ספר אלו שמים דגש על חוויה, יצירתיות, הנאה וחקר הנלמד, ובאופן זה מבנים הלומדים את הידע. המורים מקדישים שעות בכתיבת תוכניות לימודים ייחודיות ומבחנים הם לא חלק מתוכנית הלמידה, אלא עבודות יצירתיות שבודקות "ביצועיי הבנה. לכאורה, הכול נראה טוב ויפה אך גם בארץ גם בתי ספר נסיוניים עדיין צריכים להגיש לומדים לבחינות הבגרות. מערכת החינוך בארץ מותירה לימודים חדשניים ויצירתיים אך לא מותירה ללומד שלומד את רוב שנותיו בבית ספר מסוג זה להיבחן בבחינות בגרות באותו האופן. http://www.themarker.com/markerweek/1.1620977

ג. תוכנית הלימודים – תוכניות הלימודים שמוכתבות על ידי המשרד לא מותאמות לכלל האוכלוסייה, אנו רואים זאת היטב במספר הלומדים הניגשים לבחינות הבגרות (רק 50 אחוז מהאוכלוסיה). פרופ' וולנסקי טוען במאמרו שרק כאשר תינתן בחירה וגיוון רחב במבנה תכנית הלימודים יחול שינוי. לדעתי, כאשר יהיה שינוי שיספק שוויון הזדמנויות לכל הלומדים, בכל גיל, נראה בארץ הצלחה מרובה ואחוז הנבחנים בבחינות הבגרות יעלה.

ד. המגזר החרדי – כותב המאמר מתייחס לפלח אוכלוסייה זו מאחר ורוב לימודיהם מוקדשים ללימודי קודש ולא ללימודי חול בסיסים, מה שמשפיע על שוק העבודה בישראל. אני חושבת שהבעיה באתגר זה היא הרבה יותר מורכבת שכן כבר בקרב תלמידי היסודי ניתן לראות דרישה מצד החמ"ד להקדיש שעות הוראה רבות ללימודי קודש ופחות שעות לימודי מקצועות הליבה, מאלו הניתנות בחינוך הממלכתי. מה שגורם לפתיחת פערים בין לומדים בחינוך הממלכתי ללומדים בממלכתי דתי. בעיה זו גורמת לתסכול גם בקרב המורים, התלמידים והוריהם שכן כולם נבחנים על אותן הבחינות בסופו של דבר (מיצ"ב, פיזה, בחינות בגרות). גם הורי התלמידים מצאו לנכון להתערב בסוגיה ופנו לא אחת לגורמים במשרד החינוך בנידון. הבעיה בשטח  כביכול מטופלת בדרגים גבוהים במשרד אך אין שום שינוי כבר כשלוש שנים ואני חשה את תסכולם של המורים אותם אני מדריכה שלומדיהם מגיעים להישגיים נמוכים בשל מיעוט שעות הוראה.

ה.  תקציב החינוך – מדי שנה עולת שאלת התקציב. במדינתנו רוב תקציב המדינה מוקדש לביטחון והתקציב לחינוך קטן משנה לשנה. בשיעור בו נכחתי בלימודי השבוע ציין פרופ' דוד חן שלמדינת ישראל תקציב חינוך בין הגבוהים בעולם ועל כן הבעיה היא אי ניצול נכון של התקציב. לדעתי, התקציב שניתן אינו מחולק באופן כזה שיאפשר מענה לכל האתגרים שציינתי לעיל, יש עוד המון חשיבה לעשות בנידון. חשיבה מצד גורמים מומחים בתחום החינוך ולא חשיבה מצד פוליטיקאים שניסיונם והיכרותם עם המערכת, בעיותיה והאתגרים העומדים בפניה, לא רב.

לסיכום, למערכת החינוך בישראל אתגרים להתמודדות רבים והם הולכים ומתרבים. אנחנו היום נמצאים בפתחה של שנת 2012, האתגרים שצוינו במאמר עדין לא טופלו כפי שאנו המורים בשטח היינו רוצים שיטופלו. אני כמורה, מדריכה ואמא לשלושה ילדים במערכת, הייתי מאוד שמחה אם אתגרים אלו יהיו מטופלים בהקדם האפשרי .

שינוי, זוהי מילת המפתח,

מקווה שיגיע במהרה!

מקורות: 

 http://www.themarker.com/markerweek/1.1620977

וולנסקי, ע' (2010). מערכת החינוך של ישראל מתוך פאוור ק. (עורך) אינציקלופדיה בין-לאומית לחינוך, אלסוייר, אוקספורד 

יציאה מהקופסא...

במהלך הסמסטר האחרון ללימודי, לא מעט משוחחים עימנו בקורסים השונים על חשיבות פיתוח חשיבה יצירתית אצל לומדים. פרופ' דוד חן מתייחס למושג חשיבה יצירתית לא מעט, לטענתו מערכת החינוך נכשלה ורוב לומדיה אינם מצליחים להגיע למטרה שסומנה על ידי החברה ואלו מבחני הבגרות. עוד הוא אומר שלכשלון המערכת כמה סיבות והעיקרית היא שהמערכת מתעלמת ממהות האדם, מהשונות, מהתורשה והיא תופסת את האדם באופן מכאני. בהקשר הזה מדבר חן גם על יצירתיות. לא כל הילדים דומים, לא כולם זהים ואי אפשר לדרוש מכולם להגיע לאותם הסטנדרטים. 
גם פרופסור עמי וולנסקי שמתאר בשיעוריו רפורמות שונות בחינוך מציג עד כמה במסגרת הרפורומות בגל השני, אין מקום ליצירתיות לא בקרב הלומד ולא בקרב המורים, יש סטנדרטים וכולם אליהם כפופים.
ואני שואלת את עצמי ,כשזו מערכת החינוך בא אני עובדת, איך המורים למדעים יכולים לקדם ולפתח את לומדינו בתחום התוכן, איך אפשר במסגרת כה מצומצמת של שעות כשמבחן המיצ"ב נושק בעורפנו לראות ללומדים את ההנאה, הסקרנות והפליאה שבמדע?
את שאלה זו שואלות גם המורות שבהדרכתי, מהן ביקשתי להתנסות בהוראה מפורשת של חקר במדעים. ליבת לימודי המדע זהו החקר המדעי. בנושא זה נכתבו כבר מספר רשומות והבעתי את חשיבות הנושא להוראת המדעים. המורות טוענות שיש להן מעט שעות, המון "חומר" ללמד ולהכין את הלומדים למבחן המיצ"ב, אז למה אני מכריחה אותן להתנסות בחקר.
הסברתי למורות את חשיבות החקר בהוראת המדעים וביקשתי מהן שאם זו מעמסה שיתנסו עם מספר תלמידים מצומצם בתחילה. כדי לחזק את חשיבות החקר הצגתי בפניהן את הסרטון הבא:

בסרטון מתאר נער בן 13, איידן דוויר, מלונג איילנד את החקר שערך: 
בגיל 11 איידן נסע עם משפחתו לטייל בהרי הקטסקיל. איידן התבונן בענפים הערומים והבחין שהם דומים. הוריו עודדו אותו לחקור נושא זה והוא גילה שמבנה הענפים נקבע על ידי רצף מספרי הנקרא "סדרת פיבונאצ'י". באותו הזמן רצו הוריו של איידן להתקין בביתם לוחות סולאריים אך חצרם היתה קטנה והגג לא התאים, אך היה מקום לעץ. והילד שיער שאם יחקה את עיצוב הענפים בעץ בעזרת "סדרת פיבונאצי" עם פאנלים סולאריים שיקלטו את אור השמש, הוא יצליח לספק חשמל לביתו בצורה יעילה יותר. הנער בן ה13 הסעיר את העולם בהמצאתו והוכיח את עליונות חוקי הטבע על האדם. בעקבות פרסום תגליתו אנשים זרים מכל העולם דנו באינטלגנציה של איידן ויכולותיו. איידן כבר הוזמן לשאת את דבריו בכנסים רבים. איידן אומר בסוף הסרטון שהוא לא מוותר וימשיך לחקור את הנושא עד שיגיע לתשובה הרצויה.
אפשר לקרוא כתבה על איידן דוויר והמצאתו גם בעיתון themarker.


המורות הגיבו לסרטון באופן חיובי מאוד והבינו שילדים אינם לוח חלק, הם בעלי יוזמה, תושייה ומלאי יצירתיות וחשוב לפתח אצל הלומדים את החשיבה היצירתית: שאילת שאלות חקר, ניסוח השערת מחקר, ניסוח השערות, תכנון מהלך חקר, ביצועו והסקת מסקנות. 
בסוף המפגש הצגתי למורות את "הפרדיגמה החדשה לחינוך", אליה נחשפתי בעקבות קריאת המאמר  "חזון חדש של בתי ספר בניהול עצמי: גלובליזציה, לוקליזציה והתאמה אישית", של יין צ'אנג צ'נג, אותו התבקשתי לקרוא לשיעור של פרופסור עמי וולנסקי. הפרדיגמה החדשה לחינוך הינה פרדיגמה משולשת, השונה לחלוטין מעקרונות הפרדיגמה המסורתית. הפרדיגמה החדשה מדגישה את "פיתוח אינטליגנציות  מרובות תלויות הקשר אצל התלמידים (ובהן אינטליגנציה טכנולוגית, כלכלית, חברתית, מדינית, תרבותית ולימודית) ואת התהליך המשולש (גלובליזציה, לוקליזציה והתאמה אישית) בחינוך. אחד ממרכיבי הפרדיגמה הינו התאמה אישית- אינדבידואליזציה. מרכיב זה מציב את הלומד במרכז, ודורש התחשבות בכל צרכי הפרט בעת למידה במטרה לקדם אצלו את המוטיבציה ללמידה. על פי הפרדיגמה החדשה יש לפתח אצל הלומד יכולות ללומד עצמאי, פיתוח אינטליגנציות מרובות בהקשרים שונים, פיתוח יצירתיות ויוזמה בקרב לומדים ומורים.
ביקשתי מהמורות לראות את הקשר בין החקר המדעי שביקשתי מהן לבצע עם הלומדים לבין "הפרדיגמה החדשה לחינוך" ואכן הצלחנו למצוא את ההקשרים.
מכאן יצאנו לדרך חדשה, דרך ניסיונית בסיומה תלמידינו יחוו חווית סקרנות מופלאה ומרתקת, ובתוך תוכי אני יודעת שגם המורים יחוו חוויה זו וישמחו על הרגע שהכירו את שלבי החקר המדעי כה לעומק.
מאחלת הצלחה לכל המורים העוסקים בחקר מדעי בהוראה מפורשת ומקווה שתהליך זה יצמיח מדענים נוספים במדינתנו.

 

מקורות:
http://www.themarker.com/wallstreet/1.1613805


‫יין צ'אנג צ'נג (2003). חזון חדש של בתי ספר בניהול עצמי: גלובליזציה, לוקליזציה ואינדוידואליזציה. בתוך ע' וולנסקי ופרידמן, י' (עורכים). בתי ספר בניהול עצמי – מבט בין-לאומי, (עמ' 55-23). ירושלים: משרד החינוך.

הסמארטפון שלי ואני, יצאנו לדרך...

מדי שנה, אני יוצאת לסיור עם קבוצת לומדים ועם המורה לחינוך סביבתי, לגבעת התיתורה – שדה בור, שנמצא מול בית הספר, במטרה להכיר את מגוון מיני הצומח. באופן זה בכל עונה אנו מכירים מגוון של צמחים ממשפחות, ממינים ומסוגים שונים. בכל יציאה אנו מצטיידים במצלמות, מגדירי צמחים שונים עבי כרס, זכוכיות מגדלת ודפים לתעד את הממצאים בכל עונה.

מאז שרכשתי טלפון נייד מסוג סמארטפון אני מבקשת מהלומדים לא לסחוב עימם דבר, הכל יש במכשיר. הלומדים שיש בהישג ידם מכשיר נייד מסוג סמארטפון מביאים אותו עימם לסיור בגבעה.

בפעם הראשונה, הלומדים לא הבינו איך אני אומרת להם לא לקחת דבר עימם מלבד טלפון נייד. הם לא הצליחו להבין איך יכול מכשיר דיגיטאלי אחד קטן להחליף את כל הציוד שהיינו לוקחים עימנו לסיור ?

אז להלן התשובה:

את מגדרי הצמחים השונים והעבים מחליפה אפליקציה שביקשתי מהלומדים להוריד למכשירים הניידים שלהם. האפליקציה נקראת "פרחי ארץ ישראל" ופיתחה אותה "מיכל שמש". באמצעות האפליקציה הלומדים יכולים לחפש מידע על הפרחים שהם רואים בגבעה בעזרת בחירת צבע הפרח או אזור בית הגידול בארץ. בחיפוש שנעשה מתקבלות המון תמונות והלומד בוחר את התמונה שמתאימה לפרח הנראה בשטח (התאמה). בלחיצת כפתור הלומד בוחר בתמונה המתאימה לצמח שהוא רואה מול עיניו בסיור, ובלחיצה על תמונת הפרח מיד הלומד מקבל מידע מדעי נוסף על הפרח מתוך אתר "צמח השדה". המכשיר הנייד תומך באינטרנט ועל כל צמח ניתן לחפש מידע מעבר לניתן באפליקציה.

את המצלמה הדיגיטאלית, שהייתי דואגת להביא מהבית לכל סיור,  מחליפה המצלמה הקבועה בטלפון הנייד. המצלמה פשוטה לתפעול, בעלת רזולוציה גבוהה ובעזרתה ניתן בקלות לתעד את האובייקט הנראה. לאחר מכן ניתן לשלוח את הממצאים שצילמנו בהודעת טקסט או מייל לחבר, לאתר בית ספר או לכל אחד שחפץ במידע.

את הזכוכית המגדלת מחליפה אפליקצית זכוכית המגדלת שרגע שמקרבים את הטלפון לאובייקט הוא מצלם אותו בהגדלה ומציג את התמונה באופן איכותי. כך שגם בזכוכית המגדלת כבר אין צורך....

פיתוח המכשיר הדיגיטאלי, הסמארטפון , יכול לתרום רבות להוראה. בקורס "שילוב הדמיות ומשחקים מתוקשבים בהוראה" הציגה המרצה, פרופ' מיקי רונן, שני מחוללים המשלבים את הטלפון הנייד בהוראה:

האחד, מחולל בו המורה יכול לתכנן וליצור משחק סלולר לימודי, עם QR בכל נושא. במשחק  שאלות מתגלות בטלפון הנייד רק כאשר הלומד סורק קוד בעזרת מצלמת הטלפון , זאת לאחר הורדת אפליקציה מיוחדת לטלפון, כלומר חייבים חיבור אינטרנטי , את התשובות הלומד יכול לשלוח בהודעת טקסט חזרה למורה. להלן כתובת הכניסה למחולל http://www.classtools.net/QR/create.php

השני נקרא  SMS-HIT, זהו מחולל שפיתחו במרכז הטכנולוגי בחולון, המאפשר למורה להכניס אליו שאלה עליה כל לומדי הכיתה יכולים לענות בעזרת שליחת הודעת טקסט מהטלפון הנייד. כל התשובות מתקבלות תוך כמה רגעים על מסך המחשב והמורה יכול לעקבות התשובות לאתר ידע קודם בכל נושא ולנהל שיח עליו בכיתה.

במדינת ישראל השימוש בסמארטפונים כסביבות למידה הוראה והערכה עדיין לא מפותח, אך במדינות אחרות בעולם כבר מזמן גילו את הפונטציאל האדיר של מכשירים אלו לצורכי הוראה ולמידה.

כך למשל, במדינת אוהיו שבארה"ב. באתר מס"ע ישנו דיווח של טוני בייטס שמציג פרוייקט שמטרתו לקרב את עולם הלימודים אל עולמם האישי של הלומדים. 

על הפרוייקט וקישורים נוספים לשילוב סמארטפון בהוראת המתמטיקה תוכלו לקרוא בקישור הבא:

http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3141

לסיכום, הטלפון הנייד הינו אמצעי טכנולוגי אליו הלומדים מאוד מתחברים,הוא חלק מעולמם האישי ואי אפשר לא לשלב אותו כחלק מהלמידה שלהם. בכדי לרתום את הלומדים ללמידה וכדי לגרום להם להנאה מהלמידה מומלץ לשלב מכשיר מסוג סמארטפון בהוראה. חברתי ללימודים, אורנית פרידמן, כתבה בבלוג שלה על שילוב הסמארטפון בשיעור תנ"ך, בארה"ב משלבים את המכשיר בשיעורי מתמטיקה (ראו מאמר באתר מס"ע), ואני הצעתי דוגמה לשילוב המכשיר בשיעור מדעים. המכשיר הדיגיטאלי יכול לשרת את כל אוכלוסיית המורים בגיוון דרכי ההוראה, הלמידה והערכה, הכל תלוי רק במורה..........

מה בין חקר מדעי לטכנולוגיה?

אני כעת יושבת ברכבת, בדרך להשתלמות מדריכים ומורים בשלומי. הדגש בהשתלמות הינו חקר מדעי בשילוב טכנולוגיה חדשנית.

אחד מהיעדים של הפיקוח על הוראת המו'ט לשנת הלימודים הוא קידום החקר המדעי, אחת המיומנויות הכי חשובות בלימודי המדעים.

ההשתלמות מיועדת למורים מובילים בהוראת המדע והטכנולוגיה ולמדריכים ממחוז ירושלים. כל הנוכחים בהשתלמות מכירים את תוכנית הלימודים וכל מסמכי העבודה של המשרד.

כחלק מההשתלמות תכננו כך שהמורים המלמדים את החקר המדעי יכירו כלים טכנולוגים חדשניים שיעזרו להם בכל תהליך החקר.

במיומנות החקר המדעי התלמידים שותפים בגילוי חדש על תופעה כלשהיא, תוך שימוש במיומנויות מסדר גבוה (שאילת שאלות, העלאת השערות, זיהוי הקשרים ורכיבים והסקת מסקנות).

ברכבת בנינו את המצגת לפתיחת ההשתלמות וסיומה. הצגנו במצגת את כל שלבי החקר המדעי ובסוף המצגת ציינו כיצד בכל שלב בחקר המדעי ניתן לשלב טכנולוגיות חדשניות.

חיפשנו רעיון לסיכום המצגת, היגד, משפט, אמירה שיניעו את המורים לשימוש בטכנולוגיות חדשניות בעת  ביצוע חקר עם תלמידים.

במקרה היה לי ביד את הספר תקשוב, למידה והוראה שערכו פרופ' דוד חן ודר' גילה קורץ, מהמרכז ללימודים אקדמיים- אור יהודה. תוך כדי שיחה עם עמיתתי ועיון בספר נתקלתי בפסקה, מתוך המאמר שכתבה ד"ר גילה קורץ "הטמעת טכנולוגיות תקשוב בישראל: אתגרים ומימושם" (2010), שגרמה לי לעשות קישורים להקשר של ההשתלמות. להלן ציטוט של הפסקה ( עמוד 18 בספר): " סימנס וטיטנברגר מונים דרישות סף מהותיות ממורה, לשם יצירת הוראה משולבת תקשוב אפקטיבית:

"ישנן דרישות סף מהותיות ממורה, לשם יצירת הוראה משולבת תקשוב אפקטיבית:

א.         נפש חקרנית, שאינה חוששת מהתנסויות חדשניות.

ב.         נכונות לשתף לומדים ביצירת מקורות למידה (שיתופיות ביצירת תוכן לימודי).

ג.          נכונות לוותר על שליטה בתהליך ההוראה.

ד.         סובלנות כלפי אפשרות של כישלון."

אז מהו הקשר?

הקשר הוא שכדי לבצע חקר חייבים להתנסות ולא לחשוש, לחשוב שאון יצירתי, כך גם לגבי השימוש בטכנולוגיות חדשות. כדאי להיות פתוח לשינויים וחידושים טכנולוגים ולא לחשוש ממנה. אנחנו רוצים לקדם את לומדינו לעבוד באופן שתופי. גם מדען בשטח עובד באופן שיתופי ולכן חשובה ההכרות עם טכנולוגיות חדשניות לעבודה שיתופית (מסמכי דוקס שונים, סימולציות, גרפים וחיתוכים באקסל, עריכת סרטים ועוד).

גם השינוי בתפקיד המורה ניכר לעין בתהליך החקר, המורה לא במרכז אלא הלומד. המורה מתווך, יועץ, מנחה וגורם ללומד לסקרנות, לחשיבה ולהבניית ידע חדש, כמו כן הוא מפתח  מיומנויות שונות אצל הלומד בזמן החקר. תפקיד המורה שונה, המורה לא שולט בתהליך אלא התלמיד מכוון את התהליך.

וסובלנות, סובלנות חשובה ונחוצה לכל מי שעוסק בחינוך וכמובן שאנו תלויים במכשירים טכנולוגיים שלעיתים לא פועלים כפי שהיינו רוצים.

מורה צריך להיות יצירתי בכל עת, וגם בעת כישלון של חקר מדעי, או של הטכנולוגיה עליו לתפוס את המושכות ולהמשיך לקדם את לומדיו.

מאחלת הצלחה לכל המורים שבהדרכתי בביצוע חקר מדעי עם תלמידיהם.

חשיבה יצירתית

לא פעם טענתי שכל מורה צריך להיות בעל מיומנות חשיבה יצירתית ברמה גבוהה.
השבוע נפתחה שנה"ל תשע"ב וחברתי ללימודים אלה פלג סיפרה בפוסט שכתבה על חוויה יצירתית מעניינת, אספר לכם עליה בקצרה:
אלה נכנסה ללמד שיעור מדעים וביקשה מתלמידיה לספר חוויות מהחופשה. תוך כדי דיון שאל אחד התלמידים את אלה האם היא יודעת מהי פרת ים. המורה והלומדים העלו השערות ולבסוף בחרו לגשת לרשת ולחפש תשובה לשאלה.
אלה מתארת בפוסט שלה באריכות איך ניסו לאתר מחשב פנוי ותקין לחיפוש ברשת, אך כל הניסיונות שלהם עלו בתהו.    לאחר מכן חיפשו הלומדים והמורה תשובה במחשב הנייד של המורה (שמזל שהוא מחובר לרשת) ומצאו אותה, אך אין איך להציג לתלמידים אותה. חיפשו ברקו אך אב הבית לא נכח בחדרו ושם נעול הברקו... ולאחר כל נסיונות החיפוש, העלתה המורה רעיון יצירתי מאוד בעיני והוא: המחשב על כסא, הכסא על השולחן והמחשב מול הלומדים כשהוא מציג סרטון בנושא פרת ים. את כל תהליך החשיבה היצירתית של אלה ותלמידיה תוכלו לקרוא בבלוג של אלה: http://elapelegmla.blogspot.com/


מאחר ואני עבדתי בעבר כרכזת תחום המדעים בבית הספר בו אלה מלמדת מדעים כיום, אני מרגישה שותפה לחוויה ולתחושותיה של אלה. לא פעם ולא פעמיים גם אני נתקלתי בקשיים מסוג זה ואחרים:       אי תקינות מחשבים, אי חיבור לרשת, גניבת עכברים לכל המחשבים, נפילת חשמל בחדר מחשבים ובמעבדה, ברקו שרוף, ברקו נעול בחדר אב הבית והרשימה עוד ארוכה...
גם אני נדרשתי לפתח את החשיבה היצירתית שלי ולחפש פתרונות אפשריים לבעיות שצצו: להושיב תלמידים להצגת מצגת בקבוצות קטנות לצידי כדי לעשות גם תיווך או לצד התלמיד שהכין סרטון/ מצגת בנושא הנלמד, להעביר את התלמידים לספריה או לחדר מורים כדי לראות מצגת, לשלוח תלמידים שיחפשו את אב הבית, להדפיס קבצים ועוד.
כולם מדברים מסביב על מהפכת התקשוב ותוכנית התקשוב הלאומית, אך בפועל אצלנו בבית הספר עדין לא ממש חשים בה. יש מעט ניצנים וזה שבית הספר משתמש לצורך בקרה בסמארט סקול ולצורך למידה באתר אופק מבית מטח (בשיעורי מדעים לרוב), זה עדין רחוק מאוד מלפתח אצל לומדינו את מיומנויות המאה ה21.
אני מקווה מאוד שבמהלך שנה"ל זו, כשבית הספר יציג תוכניות לימודים משלבות תקשוב ויעבור השתלמות בתחום התקשוב ובתמורה יקבל מכשור דיגיטאלי חדיש, נוכל לחפש מידע ברשת עם תלמידינו בלחיצת כפתור מהירה ומהנה.


לסיכום, אני קוראת לכל המורים לא לפחד מאי תקינות המכשור הדיגיטאלי. אם בניתם שיעור מתוקשב טוב ונתקלתם בקושי בשל אי תקינות המכשור, אל תוותרו עליו, השתמשו בחשיבה היצירתית שרכשתם במשך השנים ומצאו את הדרך להעביר ללומדים את התכנים. 
שנת לימודים מהנה.
.