צדק חברתי!

עד אתמול לא הבנתי את המשמעות העצומה שיש לרשת חברתית "פייסבוק" ולכלי התקשורת הטכנולוגית בניהול מהפכות.
אתמול נוכחי בהפגנה בעיר מודיעין, הייתי בהלם מכוחה של הרשת החברתית-פייסבוק, הגיעו להפגנה כל כך הרבה אנשים שבאים לדרוש "צדק חברתי" והכל דרך הרשת. בתי בת השש לא הבינה איך כולם הגיעו ביחד, וכולם שרים את אותה הסיסמא ומנגנים בכלי הנגינה את אותה המנגינה. הסברתי לה את השתלשלות הענינים והיא שאלה האם המארגנים התקשרו לכולם בטלפון ואמרו להם להגיע. אמרתי לה שכיום, בלחיצת כפתור אפשר להגיע אל כולם ללא כל מאמץ. זוהי כוחה של הרשת האינטרנטית ...

השנה, שנת 2011, בוצעו לא מעט מהפכות מהפכניות לשינוי השילטון ברחבי העולם ובמיוחד באזור המזרח התיכון, לדוגמא המהפכה בשילטון בלוב או במצרים. השילטונות לא היו ערוכים לכוחה של התקשורת הטכנולוגית ולרשת החברתית פייסבוק. האזרחים במדינות השונות התקשרו אחד לשני באמצעות רשת האינטרנט, וכל אדם המקושר למספר חברים העביר מסר לעוד מספר חברים וכך ונוצרת רשת עצומה של חברים שדרשו ועודדו מהפכה. דרך הרשת ניתן להתאגד ולהפגין בעד שינוי השילטון או בעד כל שינוי אחר שרוצים בו.
גם בישראל חלה לאחרונה התעוררות והתחיל גל של מחאות חברתיות שמופצות דרך הפייסבוק. כך למעשה מתאגדים קבוצות של אנשים שרוצים למחות על מחירי הדיור, המזון, הדלק, מעונות היום ועוד. בישראל חש העם שיש צורך בשינוי חברתי והתחילו מחאה באמצעות מעבר קבוצה של תושבים בעיר תל אביב למגורים באוהלים (זאת בשל מחירי הדירות הגבוהים) וכמובן דרך הפצת המסר בפייסבוק. מיד, במשך שעות בלבד, המסר הגיע לאלפי תושבים באמצעות סוגי תקשורות טכנולוגיות שונות ונוצרה התארגנות להפגנת מחאה, אוהלים נוספים הוקמו ברחבי הארץ והמסר הגיע לכל תושבי המדינה.
משבוע לשבוע המחאה עולה מדרגה: בפייסבוק צמחו קבוצות רבות העונות לשם "צדק חברתי", שלושה רינטגונים הופצו ברשת במהרה וכל אחד יכול להורידם למכשיר הנייד שלו ולהפיצם, (ראו רינגטונים "צדק חברתי" בכתובת: http://www.nyfiction.org/archives/1568 ) המוני אתרי אינטרנט עמוסי תגובות בנושא צומחים יום יום כמו פיטריות לאחר הגשם, ומספר התושבים בהפגנות בכל עיר גדל.

כולי תקווה שלמחאה זו יהיו תוצאות טובות , ושהמחיה תהיה במדינתנו קלה יותר
לו יהי...

חברים בפייסבוק

מי מכיר את הפייסבוק אנחנו כבר יודעים... (ראה פוסט קודם)
אבל כמה זמן נמצאים הילדים בפייסבוק/במחשב מול המסך, זה כבר משהו אחר.
השבוע קיבלתי פרסום בדואר שקורא לבני נוער- להוציא את החברים מהפייסבוק ולבלות איתם בטבע!!!
מה אומר פרסום זה, הסתכלתי על הכותרת שוב ושוב ושאלתי את עצמי את השאלה: באם בני נוער מבלים, נפגשים אחד עם השני לא דרך מסך המחשב???


ידוע שכיום בעיצומה של מהפכה טכנולוגית במאה ה21 בני הנוער מבלים מול מסך המחשב בבית זמן רב, בממוצע חמש שעות (לפי סקרים). כמה זמן מתוך זה הם ברשתות חברתיות כותבים אחד לשני? האם התקשורת הדיגיטאלית היא אחת מהעיסוקים העיקריים של בני הנוער בשעות הפנאי?


זוהי שאלה שצריך לבדוק ולחקור. האם במאה ה21 שלכל בני הנוער יש מחשב בחדר, הכישורים החברתיים שלו אינם נפגעים? האם בעוד כמה שנים נצטרך לעודד תלמידים לצאת החוצה לפגוש חברים  ולשחק עם כדור כמו פעם?


לדעתי, אין תשובה חד משמעית לשאלות אלו.  יש לקחת בחשבון שהן חלק מהמציאות.
יכול להיות שהמפגש "החברתי" במהלך הבוקר בביה"ס מספיק לבני הנוער, שכן בחלק זה של היום ברוב בתי הספר הם לא ממש משתמשים במחשבים/ ברשתות חברתיות לצורך למידה ואולי יש להם חוסר טכנולוגי. עלינו לזכור שבני הנוער נמצאים בין 6-8 שעות לפחות בבית הספר מבלי לגעת בכלי טכנולוגי שבימינו הוא כל עולמם.
יכול להיות שאם המורים ישלבו יותר למידה דיגיטאלית- מעניינת, מסקרנת בשילוב מחשבים/ רשת חברתית בני נוער לא ירגישו בחוסר ויפנו את שעות הפנאי לעיסוק אחר. יכול להיות שאם המורים יציבו אתגרים לימודים דרך הרשת החברתית הלומדים יהיו עסוקים בפתירת אתגרים אלו ברשת החברתית ולא רק בשיחות חולין.


לסיכום, מערכת החינוך צריכה להתאים עצמה לצרכי לומדיה בעיקר בשכבות הבוגרות. ברור לי שזה ענין של זמן ותקציב.  בינתיים אני חושבת שיש צורך  לשוחח עם תלמידים על חשיבות מפגשים חברתים בשעות הפנאי מעבר למסך המחשב. ומילה נוספת להורים של בני הנוער - שימו לב לילדיכם ואל תפחדו "להוציא" אותם מהמסכים(למרות הקושי...).