מה בין חקר מדעי לטכנולוגיה?

אני כעת יושבת ברכבת, בדרך להשתלמות מדריכים ומורים בשלומי. הדגש בהשתלמות הינו חקר מדעי בשילוב טכנולוגיה חדשנית.

אחד מהיעדים של הפיקוח על הוראת המו'ט לשנת הלימודים הוא קידום החקר המדעי, אחת המיומנויות הכי חשובות בלימודי המדעים.

ההשתלמות מיועדת למורים מובילים בהוראת המדע והטכנולוגיה ולמדריכים ממחוז ירושלים. כל הנוכחים בהשתלמות מכירים את תוכנית הלימודים וכל מסמכי העבודה של המשרד.

כחלק מההשתלמות תכננו כך שהמורים המלמדים את החקר המדעי יכירו כלים טכנולוגים חדשניים שיעזרו להם בכל תהליך החקר.

במיומנות החקר המדעי התלמידים שותפים בגילוי חדש על תופעה כלשהיא, תוך שימוש במיומנויות מסדר גבוה (שאילת שאלות, העלאת השערות, זיהוי הקשרים ורכיבים והסקת מסקנות).

ברכבת בנינו את המצגת לפתיחת ההשתלמות וסיומה. הצגנו במצגת את כל שלבי החקר המדעי ובסוף המצגת ציינו כיצד בכל שלב בחקר המדעי ניתן לשלב טכנולוגיות חדשניות.

חיפשנו רעיון לסיכום המצגת, היגד, משפט, אמירה שיניעו את המורים לשימוש בטכנולוגיות חדשניות בעת  ביצוע חקר עם תלמידים.

במקרה היה לי ביד את הספר תקשוב, למידה והוראה שערכו פרופ' דוד חן ודר' גילה קורץ, מהמרכז ללימודים אקדמיים- אור יהודה. תוך כדי שיחה עם עמיתתי ועיון בספר נתקלתי בפסקה, מתוך המאמר שכתבה ד"ר גילה קורץ "הטמעת טכנולוגיות תקשוב בישראל: אתגרים ומימושם" (2010), שגרמה לי לעשות קישורים להקשר של ההשתלמות. להלן ציטוט של הפסקה ( עמוד 18 בספר): " סימנס וטיטנברגר מונים דרישות סף מהותיות ממורה, לשם יצירת הוראה משולבת תקשוב אפקטיבית:

"ישנן דרישות סף מהותיות ממורה, לשם יצירת הוראה משולבת תקשוב אפקטיבית:

א.         נפש חקרנית, שאינה חוששת מהתנסויות חדשניות.

ב.         נכונות לשתף לומדים ביצירת מקורות למידה (שיתופיות ביצירת תוכן לימודי).

ג.          נכונות לוותר על שליטה בתהליך ההוראה.

ד.         סובלנות כלפי אפשרות של כישלון."

אז מהו הקשר?

הקשר הוא שכדי לבצע חקר חייבים להתנסות ולא לחשוש, לחשוב שאון יצירתי, כך גם לגבי השימוש בטכנולוגיות חדשות. כדאי להיות פתוח לשינויים וחידושים טכנולוגים ולא לחשוש ממנה. אנחנו רוצים לקדם את לומדינו לעבוד באופן שתופי. גם מדען בשטח עובד באופן שיתופי ולכן חשובה ההכרות עם טכנולוגיות חדשניות לעבודה שיתופית (מסמכי דוקס שונים, סימולציות, גרפים וחיתוכים באקסל, עריכת סרטים ועוד).

גם השינוי בתפקיד המורה ניכר לעין בתהליך החקר, המורה לא במרכז אלא הלומד. המורה מתווך, יועץ, מנחה וגורם ללומד לסקרנות, לחשיבה ולהבניית ידע חדש, כמו כן הוא מפתח  מיומנויות שונות אצל הלומד בזמן החקר. תפקיד המורה שונה, המורה לא שולט בתהליך אלא התלמיד מכוון את התהליך.

וסובלנות, סובלנות חשובה ונחוצה לכל מי שעוסק בחינוך וכמובן שאנו תלויים במכשירים טכנולוגיים שלעיתים לא פועלים כפי שהיינו רוצים.

מורה צריך להיות יצירתי בכל עת, וגם בעת כישלון של חקר מדעי, או של הטכנולוגיה עליו לתפוס את המושכות ולהמשיך לקדם את לומדיו.

מאחלת הצלחה לכל המורים שבהדרכתי בביצוע חקר מדעי עם תלמידיהם.

זהירות, בונים כאן!

האם אתם מכירים את השיר "זהירות בונים כאן" ששרה חוה אלברשטיין , מילים ולחן נעמי שמר? 
אתם מוזמנים לראות את מילות השיר בכתובת:
 http://www.shiron.net/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=383&wrkid=4741


זהו השיר שאני מזמזמת לי בראש בשבועות האחרונים כאשר אני שוקדת על פיתוח יחידת לימוד מתוקשבת אינטרקטיבית. זאת נעשה במסגרת קורס הנלמד במכללה בסמסטר זה " עקרונות בפיתוח סביבות למידה מתוקשבות" שמנחה ד"ר אתי כוכבי. 
מה זה פיתוח יחידת לימוד, אתם בטח שואלים את עצמכם ולכן אפרט. בתחילה אנו מציבים מטרות פדגוגיות ומטרות מיומנויות הכוללות מיומנויות מתחום התקשוב, אחר כך מתכננים את רצף ההוראה ולאחר מכן את מוסיפים את שיטות הוראה - למידה- הערכה בכיתה. התהליך מאוד דומה לבניית בנין: לבנה ועוד לבנה היוצרות קיר, קיר ועוד קיר שיוצרים חדר וכך הלאה עד שהבניין מוכן, כולל המעלית שמחברת בין כל הקומות...
כל מורה מקצועי, מיומן שמוכן להשקיע בפיתוח חומרים חדשים יגיד שזה "קלי קלות", "בשעה אני מסיים לפתח יחידת לימוד", אז למה זה לוקח לי כל כך הרבה זמן? 
כשמדובר ביחידת לימוד מתוקשבת ואינטרקטיבית הזמן הוא לא חלק מהמשוואה. הזמן הוא המשוואה. בתחילה אחרי שהצבנו מטרות, מיומנויות שברצוננו לפתח אצל הלומד ורצף הוראה, העבודה רק מתחילה. בתחילה, עלינו לחפש חומרים ברשת האינטרנט שמתאימים לנושא היחידה. אני בחרתי לפתח יחידה בנושא "מערכת הנשימה". כמורה למדע וטכנולוגיה אני יודעת מנסיון שזהו נושא מופשט, קשה ללמדו ואמצעים טכנולוגים יכולים רק לתרום להוראה- למידה, על כן בחרתי באתגר פיתוח נושא זה. ברשת סרטונים רבים הקשורים לנושא, כולם באנגלית עם כתוביות והסברים באנגלית שלא מתאימה לתלמידי כיתה ד', כמו כן רוב הסרטונים לא עוסקים בנושא שהגדרתי: איברי מערכת הנשימה ותפקידם. לאחר מכן חיפשתי תמונות שמתאימות לנושא וגם כאן נתקלתי בקושי רוב התמונות לא ברורות, חלקן עם הסברים באנגלית עליהן וחיצים מכל איבר. מה שאומר שאת רוב החומרים מהרשת עלי לערוך מחדש. כאן מתחילה חשיבה מחודשת, באילו אמצעים טכנולוגים אערוך את הסרטים והתמונות שיתאימו לצרכים שלי. ראשית בדקתי מספר תוכנות עריכה שמתאימות לצורך, בדקתי אותם והתחלתי לערוך כל זה לקח לפחות שבוע ימים. אחר כך חיפשתי מקום אחד את כל החומרים במקום אחד הכולל רצף הלמידה-הערכה לתלמיד. בחרתי בתוכנת ה ActivInspire עליה המליצה ד"ר אתי כוכבי. התוכנה מתאימה לעיצוב משימות אינטרקטיביות- עריכת משחקים והפעלות נוספות. כמו כן, אני לא מכירה את התוכנה כך שעלי היה לשבת וללמוד לתפעל את הפונקציות השונות בתוכנה. כל זה לקח לי שבוע נוסף.
בהמשך חיברתי בין כל הגורמים יחדיו ובניתי כמו בשיר " מגדל שיצמח ויגבה וירקיע אל על , וכשכל מגרדי השחקים בסביבה, רק בקושי יגיעו לו עד הצוואר ". אני כל הזמן חושבת על המורים אותם אני מדריכה. אני רוצה שיהיו להם חומרים מוכנים לעבודה במהלך השנה וככל שאני משקיעה יותר זמן בבנייה, פיתוח, חשיבה ובעריכה של חומרים חדשים כך אני מספקת למורים שלי ולכל מורי מדע וטכנולוגיה חומרי הוראה טובים בעברית.
הזמן שלוקח לפיתוח כפי שקראתם הוא רב, לא סתם נתתי לפוסט את השם זהירות , בונים כאן!


האם במשרד החינוך מצפים שכל מורה ישב כל כך הרבה שעות ופתח כאלו חומרים? אני לא מצפה מהמורים שלי במהלך שנת לימודים לפתח כאלו חומרים. מנסיון במהלך שנת הלימודים העומס רב ומורה לא יכול להתפנות לפיתוח יחידות הוראה- למידה- הערכה מושקעות כל כך ולכן אני מכוונת את מורי לחיפוש חומרים מוכנים שיתמכו בפדגוגיה של הוראת מו'ט ומתאימה למטרות שהציבו לעצמם. אני חושבת שאם משרד החינוך יספק שעות תקן לפיתוח חומרי למידה על ידי מורים מקצועיים, בכל תחום תוכן, היה מאגר רב של חומרים טובים לנחלת כל המורים בארץ. אי אפשר לדרוש מהמורים לפתח חומרים מושקעים במהלך שנת הלימודים ואי אפשר רק לקנות חומרים מספקי תוכן שונים, כי לא כל ספק תוכן פיתח כל כך הרבה פעילויות לכל מטרות ומיומנויות ההוראה. הכל עניין של הקצאת תקציב של המשרד לצורך השינוי, מהפכת התקשוב. 
אשמח לתגובותיכם בעניין זה.

מחט בערמת שחת

בשבוע שעבר כתבתי יחד עם מדריכה שעובדת עימי מסמך עבודה ושמרנו אותו במחשב הנייד שלה.
לאחר מכן יצאנו לאכול וכשחזרנו רציתי להמשיך לעבוד על המסמך עד שחברתי תתפנה לשבת עימי.
חיפשתי את המסמך עליו עבדנו במשך כחצי שעה לערך אך לא מצאתי אותו ב"ים" התיקיות והמסמכים שבמחשבה האישי. לאחר מכן ניגשתי לחברתי וביקשתי שתמצא אותו וכך ישבנו יחד וניסינו להיזכר היכן המסמך.

מה זה אומר עלינו? האם גם ספר בכוננית הספרים הייתי צריכה למצוא במשך זמן כה רב? ומדוע לא מצאנו מסמך שרק לפני שעה כתבנו? כיצד עלינו לארגן את הידע האישי שלנו במחשב כדי שנמצא את הקבצים בזריזות?

בכנס צייס השנה (2011) הציגה שרון הרדוף- יפה ופרופ' רפי נחמיאס מאוניברסיטת ת"א מחקר העוסק במטרות ואסטרטגיות לניהול מידע אישי. מה זה ניהול מידע אישי בכלל שאלתי את עצמי. במאמר טוענים הרדוף- יפה ונחמיאס שניהול ידע אישי הינו מחקר הבודק את הפעילויות שנעשות לצורך בחירה, שמירה, הערכה, מיון ואחזור פריטים. זוהי פעילות הדורשת זמן ומאמץ ומלווה בקשיים.
הגדרה זו גרמה לי לחשוב כמה פעולות אנו עושים ביום מול המחשב, כמה חשיבה אנו מפעילים בשמירת מסמך כדי שנמצא אותו גם לאחר זמן רב. אם שמירה נעשית בחיפזון רב וללא חשיבה מקדימה אנו עלולים "לאבדו" בתוך ים של מסמכים שונים. מה זה אומר על מיומנויות החשיבה שלנו, האם גם הם משתנות? זה נושא לפוסט אחר להערכתי ברור שבשנים האחרונות עם התחזקות הטכנולוגיה הדיגיטאלית מיומנויות החשיבה של האדם משתנות.
כמו כן, עולה השאלה האם ניהול הידע במחשב האישי שלי זהה לניהול הידע האישי של חברתי במחשב האישי שלה? הרי אנחנו מדריכות יחד כבר כמה שנים באותו אזור ורוב מסמכי העבודה שלנו דיי זהים.
התשובה היא לא, לחברתי יש סידור תיקיות שונה לחלוטין משלי, היא מוצאת לנכון לשים את מסמכי העבודה בתיקיות שונות משלי ומכאן עולה שכל אחד מארגן את הידע האישי שלו באופן שונה לחלוטין.
במחקר גילו כי ישנן שלוש אסטרטגיות לניהול ידע אישי במהלך למידה (ארגון קבצים) אצל תלמידים וסטודנטים שנחקרו: 1. יצירת ערמות 2. תיוק לפי קורסים, סמסטרים ושנים. 3. תיוק לפי נושאים.
אני כסטודנטית מארגנת את הידע שאני רוכשת בלימודי לפי קורסים מתוך חשיבה שקל לי יותר לשלוף את המסמך/ השיעור הנכון ברגע המתאים בקלות ובמהירות מירבית. מעניין האם כך זה גם אצל חברי ללימודים, האם אצל כולנו במגמה ניהול הידע האישי מהלימודים מאורגן על פי הקורסים או באופן אחר.
לסיכום, אני ממליצה מאוד, רגע לפני שמירת/עריכת מסמך להשקיע מספר שניות לחשיבה על מיקומו במחשב.

אם הוא חשוב לכם, משמעותי ותרצו לאחזרו, נהלו את הידע האישי שלכם על פי נושאים ואל תיצרו ערמות, שכן קשה מאוד למצוא "מחט בערמת שחת". 


ולמי שמתעניין בנושא, אני מצרפת את הקישור למאמר:http://www.openu.ac.il/research_center/chais2011/download/nachmias_hardof.pdf

התמונה נלקחה מתוך האתר www.efrataghassy.com/?p=646‎

צדק חברתי!

עד אתמול לא הבנתי את המשמעות העצומה שיש לרשת חברתית "פייסבוק" ולכלי התקשורת הטכנולוגית בניהול מהפכות.
אתמול נוכחי בהפגנה בעיר מודיעין, הייתי בהלם מכוחה של הרשת החברתית-פייסבוק, הגיעו להפגנה כל כך הרבה אנשים שבאים לדרוש "צדק חברתי" והכל דרך הרשת. בתי בת השש לא הבינה איך כולם הגיעו ביחד, וכולם שרים את אותה הסיסמא ומנגנים בכלי הנגינה את אותה המנגינה. הסברתי לה את השתלשלות הענינים והיא שאלה האם המארגנים התקשרו לכולם בטלפון ואמרו להם להגיע. אמרתי לה שכיום, בלחיצת כפתור אפשר להגיע אל כולם ללא כל מאמץ. זוהי כוחה של הרשת האינטרנטית ...

השנה, שנת 2011, בוצעו לא מעט מהפכות מהפכניות לשינוי השילטון ברחבי העולם ובמיוחד באזור המזרח התיכון, לדוגמא המהפכה בשילטון בלוב או במצרים. השילטונות לא היו ערוכים לכוחה של התקשורת הטכנולוגית ולרשת החברתית פייסבוק. האזרחים במדינות השונות התקשרו אחד לשני באמצעות רשת האינטרנט, וכל אדם המקושר למספר חברים העביר מסר לעוד מספר חברים וכך ונוצרת רשת עצומה של חברים שדרשו ועודדו מהפכה. דרך הרשת ניתן להתאגד ולהפגין בעד שינוי השילטון או בעד כל שינוי אחר שרוצים בו.
גם בישראל חלה לאחרונה התעוררות והתחיל גל של מחאות חברתיות שמופצות דרך הפייסבוק. כך למעשה מתאגדים קבוצות של אנשים שרוצים למחות על מחירי הדיור, המזון, הדלק, מעונות היום ועוד. בישראל חש העם שיש צורך בשינוי חברתי והתחילו מחאה באמצעות מעבר קבוצה של תושבים בעיר תל אביב למגורים באוהלים (זאת בשל מחירי הדירות הגבוהים) וכמובן דרך הפצת המסר בפייסבוק. מיד, במשך שעות בלבד, המסר הגיע לאלפי תושבים באמצעות סוגי תקשורות טכנולוגיות שונות ונוצרה התארגנות להפגנת מחאה, אוהלים נוספים הוקמו ברחבי הארץ והמסר הגיע לכל תושבי המדינה.
משבוע לשבוע המחאה עולה מדרגה: בפייסבוק צמחו קבוצות רבות העונות לשם "צדק חברתי", שלושה רינטגונים הופצו ברשת במהרה וכל אחד יכול להורידם למכשיר הנייד שלו ולהפיצם, (ראו רינגטונים "צדק חברתי" בכתובת: http://www.nyfiction.org/archives/1568 ) המוני אתרי אינטרנט עמוסי תגובות בנושא צומחים יום יום כמו פיטריות לאחר הגשם, ומספר התושבים בהפגנות בכל עיר גדל.

כולי תקווה שלמחאה זו יהיו תוצאות טובות , ושהמחיה תהיה במדינתנו קלה יותר
לו יהי...

התנתקות!



אנו נמצאים בשלהי חופשת הקיץ. הילדים ואני נמצאים בחופשה ארוכה. זהו זמן טוב לבלות יחד כולנו: זמן איכות משותף. בזמן הפנוי הזה, החלטנו לארגן לנו חופשה משתפחתית בת שבוע למלון בארץ, בו כולנו נוכל לנוח, להנות ולבלות יחדיו. ארזנו תיקים עמוסי בגדים, נעלים, משחקים ועוד, ובראש התיק הנחתי בעדינות מירבית את המחשב וכבל הטעעינה שלו. סגרנו את התיקים ורגע לפני שיצאנו מביתנו החלטתי שאת הקופסא הדיגיטאלית,המחשב, אני משאירה בבית. אם יוצאים לחופש אז עד הסוף, מתנתקים מהכל - גם מהטכנולוגיה!
בדרך למלון נחנו, הילדים שיחקו קצת באייפון, אני כתבתי לעצמי כמה פתקיות במכשיר והתכתבתי עם חברותי דרך הפייסבוק. הכל בטלפון הנייד. הגענו למלון פרקנו את הציוד ומיד יצאנו להנות בברכה עם הילדים. בערב שמתי לב שסוללת האייפון אוטוטו מסתיימת ויש צורך בטעינה מהירה, אך את המטען, כך הסתבר, שכחנו בבית. מה עושים?
הרגשתי שכעת איבדנו כל קשר עם העולם. בלי מחשב עוד הסתדרתי אך בלי הטלפון הנייד, איך אתפקד? בלי להתבונן בתיבת הדואר האלקטרוני, בלי לראות מה חדר בפייסבוק בקורסים השונים. בלי להכנס לאתר המכללה ולבדוק מה חדש השבוע, בלי להתכתב / לדבר עם חברותי שנמצאות הי שם בבית. הרגשתי שחרב עלי עולמי, נמצאתי במשבר התנתקות טכנולוגית ולא ידעתי מה אעשה כך במשך חמישה ימים. האם ניתן לחזור אחרונה ולא להשתמש במשך זמן לא מועט בשום אמצעי טכנולוגי?
חברים, לא היה קל. כנראה שאין דרך לאחור. מי שהרגיל עצמו להיות כל הזמן בקשר עם העולם מחוץ לבית דרך האמצעים הטכנולוגים יתקשה לחזור ולתפקד בלעדיהם. חשתי כאילו בוער לי באצבעות, מן תחושת מחסור במשהו. מצד אחד הרגשתי שאני כל כולי עם משפחתי ואולי גם קצת נחת מהמרוץ אחר ההתעדכנות, אך מצד שני חשתי חוסר רב בהתעדכנות היום יומית שכל אשר קורה סביבי.
כך נראים חיינו כיום של מרבית מהאנשים בארצנו. רבים עברו לניהול הידע בחיים באמצעות הטכנולוגיה וקשה לנו לתפקד בלעדיהם ביום יום. כשהאמצעים הטכנולוגים מנותקים סביבנו אנו חשים בחוסר רב, תחושה של פספוס- מה יכולתי לעשות בזמן הזה...אורח חיינו השתנה לעומת אורח חיי הורינו.
בסופו של דבר, אם כל הקושי עלינו לדעת להציב גבולות לחיבור הטכנולוגי שלנו ולמען הסובבים אותנו לדעת לפעמים גם להתנתק!!!

תוכניות תקשוב לאומיות

במסגרת הקורס "היבטים גלובלים של התקשוב" אנו לומדים על תוכניות תקשוב לאומיות שונות מכל העולם. מעניין לראות בתוכניות שניתחנו עמיתיי ללימודים ואני, את ההבדלים בין התוכניות של כל מדינה ומדינה. מעניין היה לראות מה קורה בעולם ביחס למדינתנו. במהלך הקורס כל קבוצה ניתחה תוכנית תקשוב לאומית של אחת המדינות בעולם והתייחסה לרציונאל ולמטרות אופרטיביות ולאחר מכן ערכנו השוואה בין תוכניות תקשוב לאומיות שונות. הכל נערך מעל דפי אתר הפייסבוק.
לפני כשבוע כל משפחתי בילינו בנופש בארץ. בתי שלא כל כך מחבבת שחיה בברכה בילתה רבות בחדר הילדים במלון. שם היא הכירה שני חברים חדשים, תיירים מגרמניה. הם נולדו בגרמניה ושני הוריהם מישראל.
 באחת הפעמים שנכחתי עם בתי בחדר הילדים וחבריה הגיעו, שאלתי אותם שאלות לגבי אופי הלמידה אצלהם בבית הספר וכמובן שאלות כלליות על השימוש בתקשוב בהוראה (חשוב לציין את גיל הילדים - ילד אחד עולה לכיתה ד' וילדה שעולה לכיתה ב').
ממה שענו הילדים מסתבר שבבית ספרם שבגרמניה יש מקרן וברקו בכל כיתה, למורה מחשב נייד. המקרן פתוח במשך כל היום ומשתמשים בו בתדירות גבוהה. יש בבית הספר חדר מחשבים אחד עם כארבעים עמדות מחשב ועמדת מורה . אחת לשבוע הם נכנסים לשם לעבוד במשימות שהמורה שלחה לאתר בית הספר. יש להם ספרים ומחברות והם לומדים בעזרתם במהלך כל השנה.
בתחילה הייתי בהלם, אמרתי לעצמי שבטח הם צוחקים עלי. הרי מה שהם תיארו זו המציאות הישראלית בבית הספר. האם זה יתכן?
מיד ניגשתי למחשב וחיפשתי באתר הפייסבוק את קבוצת הלמידה אליה אני משתייכת בקורס " היבטים גלובלים של התקשוב" ובדקתי האם מישהו ניתח את התוכנית של גרמניה, ואם יש קישור לתוכנית עצמה. מצאתי מיד את המידע המבוקש ואכן מה שתיארו הילדים זה אכן מה שמתואר בתוכנית. גרמניה רק בראשית דרכה בפיתוח תחום התקשוב, הם משקיעים רבות בהכנסת האינטרנט לבתי הספר ולכן עדין אין התפתחות ממשית בתחום. אני ציפיתי שיהיה כתוב אחרת ושהילדים מפחיתים בערך התקשוב בבית הספר אך כך המציאות בשטח מציגה את הדברים. אני עדין לא מבינה איך מעצמה טכנולוגית מהעבר לא הצליחה להדביק את הפער הטכנולוגי שנוצר אצלה.

שיעור אינטרקטיבי, מהו?

במסגרת לימודי במכללה אני משתתפת בקורס ״עקרונות בפיתוח סביבות למידה״ של המרצה ד״ר אתי כוכבי. אתי משתמשת בשיעורים במצגות אינטגרטיביות שהיא מכינה בתוכנה Activinspire  וכל השיעור מתנהל בעזרת הלוח האינטרקטיבי. בעקבות השיעורים הורדתי גם את התוכנה והתחלתי להתנסות בפונקציות השונות שבה. במקביל, במסגרת הדרכתי במדע וטכנולוגיה צפיתי בחודש יוני בשלושה שיעורים מתוקשבים שבנו מורות בבתי הספר שבהדרכתי. בשלושת השיעורים בהם צפיתי למורות היה לוח אינטרקטיבי. מורה אחת השתמשה בו רק בתחילת השיעור להקרנת סרט ושתי המורות האחרות השתמשו בלוח לשם הצגת מצגת בה כל מיני סיכומים ותמונות נעים במסך או מוסתרים וצריך לגלותם. כשיצאתי מהשיעור השלישי רצה לי בראש השאלה: האם זהו שיעור מתוקשב? האם זה שנכנסה הטכנולוגיה לכיתה השיעור השתנה?
ממה שראיתי בשיעור הראשון המורה גרמה לגירוי בעזרת הסרט שהוקרן על הלוח האינטרקטיבי ואחר כך המשיכה בלמידה מסורתית, הלומדים איבדו ענין בשיעור והשתעממו מאוד. ההפניה לספר ולמחברת לאחר הקרנת הסרט איבדה את כל האפקט הרב שיצרה המורה ולא היתה אינטרקטיביות בין הקרנת הסרט להמשך מהלך השיעור. המורה יכלה להשתמש בטלויזיה ולהשיג את אותה המטרה אז למה בית הספר שילם כל כך הרבה כסף על לוח אינטרקטיבי?.
בשני השיעורים האחרים המורה השתמשה בלוח לאורך כל השיעור אך לשם הצגת מצגת המעבירה ידע ללומד. כל השיעור המורה עמדה ליד הלוח והפעילה את המצגת ומדי פעם הזמינה תלמיד לגלות מה מסתתר מתחת לתמונה או לגרור קטע לפח אשפה. המורה זימנה מעט מאוד דיונים והשיעור התנהל באיטיות רבה, התלמידים השתעממו ורעש רב נוצר בכיתה, עימו המורה היתה צריכה להתמודד. וגם פה נשאלת השאלה, למה ביה"ס שילם כל כך הרבה כסף על לוח אינטרקטיבי? המורה יכלה להציג שיעור זהה בעזרת מצגת power pont פשוטה.
אני חושבת שמורים צריכים להבין מה פרוש המושג אינטרקטיבי, אם אין קשר בין המוצג בלוח לבין מהלך השיעור ואופיו של השיעור, אין שום חדשנות. הלמידה נשארת מסורתית והלומד ממשיך להשתעמם בבית הספר.
עלינו להביא מורים לידי הבנה שהלוח לא מספיק, לא הוא זה שיעשה את ההוראה-למידה-הערכה, אלא הכל בידים של המורה.  המורה מתכנן וגורם לאינטרקטיביות ורק כאשר המורה יעשה זאת כהלכה התלמיד יוכל להנות מהשיעור ולהתחבר למורה בעזרת יישומים חדשניים שהוא מציג בלוח.

חברים בפייסבוק

מי מכיר את הפייסבוק אנחנו כבר יודעים... (ראה פוסט קודם)
אבל כמה זמן נמצאים הילדים בפייסבוק/במחשב מול המסך, זה כבר משהו אחר.
השבוע קיבלתי פרסום בדואר שקורא לבני נוער- להוציא את החברים מהפייסבוק ולבלות איתם בטבע!!!
מה אומר פרסום זה, הסתכלתי על הכותרת שוב ושוב ושאלתי את עצמי את השאלה: באם בני נוער מבלים, נפגשים אחד עם השני לא דרך מסך המחשב???


ידוע שכיום בעיצומה של מהפכה טכנולוגית במאה ה21 בני הנוער מבלים מול מסך המחשב בבית זמן רב, בממוצע חמש שעות (לפי סקרים). כמה זמן מתוך זה הם ברשתות חברתיות כותבים אחד לשני? האם התקשורת הדיגיטאלית היא אחת מהעיסוקים העיקריים של בני הנוער בשעות הפנאי?


זוהי שאלה שצריך לבדוק ולחקור. האם במאה ה21 שלכל בני הנוער יש מחשב בחדר, הכישורים החברתיים שלו אינם נפגעים? האם בעוד כמה שנים נצטרך לעודד תלמידים לצאת החוצה לפגוש חברים  ולשחק עם כדור כמו פעם?


לדעתי, אין תשובה חד משמעית לשאלות אלו.  יש לקחת בחשבון שהן חלק מהמציאות.
יכול להיות שהמפגש "החברתי" במהלך הבוקר בביה"ס מספיק לבני הנוער, שכן בחלק זה של היום ברוב בתי הספר הם לא ממש משתמשים במחשבים/ ברשתות חברתיות לצורך למידה ואולי יש להם חוסר טכנולוגי. עלינו לזכור שבני הנוער נמצאים בין 6-8 שעות לפחות בבית הספר מבלי לגעת בכלי טכנולוגי שבימינו הוא כל עולמם.
יכול להיות שאם המורים ישלבו יותר למידה דיגיטאלית- מעניינת, מסקרנת בשילוב מחשבים/ רשת חברתית בני נוער לא ירגישו בחוסר ויפנו את שעות הפנאי לעיסוק אחר. יכול להיות שאם המורים יציבו אתגרים לימודים דרך הרשת החברתית הלומדים יהיו עסוקים בפתירת אתגרים אלו ברשת החברתית ולא רק בשיחות חולין.


לסיכום, מערכת החינוך צריכה להתאים עצמה לצרכי לומדיה בעיקר בשכבות הבוגרות. ברור לי שזה ענין של זמן ותקציב.  בינתיים אני חושבת שיש צורך  לשוחח עם תלמידים על חשיבות מפגשים חברתים בשעות הפנאי מעבר למסך המחשב. ומילה נוספת להורים של בני הנוער - שימו לב לילדיכם ואל תפחדו "להוציא" אותם מהמסכים(למרות הקושי...).

הכרות כלים טכנולוגים חדשים

במהלך השבוע שלפני חג הפסח השתתפתי במספר מפגשי מדריכים שמטרתם הכרות עם כלים טכנולוגים שונים. ברצוני לשתף אותכם בכלים ובתובנותי מהם.
בתחילת השבוע נפגשתי עם נציג מחברת אינטל. אינטל פיתחו שלושה כלי חשיבה פתוחים לשימוש מורים:
כלי אחד "רואים הגיון" כלי לשרטוט מפת סיבה ותוצאה. ניתן לשמור את המפות השונות ולבנות פרוטפוליו (תיק עבודות).
כלי שני "יוצרים חשיבות וסדר" נועד לסדר היגדים באופן היררכי על פי קריטריון דירוג שקבע המורה. ניתן גם ולהשוות בין עבודות תלמידים.
כלי שלישי "מאמתים ומעמתים" כלי לביסוס טענות, המורה יכול להגיב במקביל לעבודת הלומד, הלומדים יכולים לשתף בעבודתם חברים.
מההתנסות שלי בכלים, לדעתי, הם קלים להפעלה ומאוד ידידותיים למשתמש וכדאי להכיר אותם ולשלב אותם ביחידות הלימוד השונות.


כלים נוספים שהכרתי לעומק והתנסתי בהם הם:
הכלי BLOSSOM , שהוא כלי בתשלום, בעזרתו ניתן לערוך מצגות אינטרטקיביות ללומד.
הפלטפורמה של עת הדעת, שהוא כלי חינמי שניתן לבתי ספר בעלי תשתית להפעלת התוכנית. התוכנית היא בחלקה סגורה - מערכי שיעור מוכנים למורה, אם יכולת שינוי במערך של המורה (הוספה והורדה של תכנים).
שני הכלים הם כלים קלים לתפעול והמורים יכולים בקלות לשלב אותם בהוראתם. לשמחתי, שניהם כלים פתוחים, כלומר, המורה יכול ליצוק לתוכם תכנים בתחום הידע הנדרש.


אז איך המורה ידע במה לבחור???
לדעתי, שיש מגוון כלי הוראה מתוקשבים פתוחים-חינמיים, מה טוב! המורה יכול לבחור את הכלי המתאים בהתאם לצורך. לשמחתי, כלים רבים כיום הינם פתוחים וכך המורה יכול ליצור בכלי שאליו הוא הכי מתחבר מבחינה טכנולוגית ויכול ליצור עימו את אשר רצה ללמד את תלמידיו. 


 אני חושבת שלכל מורה צריך להיות בארגז הכלים שלו "עושר של כלים טכנולוגים שונים"  והוא זה שיבחר לאחר הכרות והתנסות עם הכלי במה להשתמש. ככל שמורה יכיר יותר כלים הוא יוכל לגוון את הוראתו ויגרום ללמידה חוויתית, הבנייתית, מעניינת ומותאמת לתלמידים "הדיגיטאלים" שלנו.
קיימים מדריכים שונים באינטרנט המלמדים כיצד להשתמש בכלים השונים, ובשטח לא חסרים מומחים והשתלמויות. גם תלמידינו הם מומחים מצויינים שאפשר להעזר בהם ללא כל בושה.
אז קבלו המלצותי וצאו ללמוד כלים טכנולוגים כדי לגוון הוראתכם.
בהצלחה

טכנולוגיה במיטבה???

לפני כמה שבועות נכחתי בשיעור בנושא מעניין מאוד הקשור להוראה.
אורך השיעור היה כשעתיים וחצי ובמהלכו המרצה השתמש במצגת שהוא הקרין במסך שהוצב בפני המשתתפים בשיעור.
במהלך כל השיעור המרצה הקריא את המצגת שהוצגה מילה במילה ובנסיונו להסביר את הכתוב במצגת השתמש באותן המילים בסדר ההפוך.


השיעור עבר לאיטו, התלמידים חשו שיעמום רב וכתוצאה מכך עסקו בעיסוקים רבים אחרים ולא היו קשובים לשיעור. הרעש בשיעור הלך וגבר והמרצה הרבה להתעצבן על אי שקט.
למידה- לא נראה לי שהיתה שם.


האם זה שימוש מיטבי בטכנולוגיה?
הרי המורה השתמש בטכנולוגיה - הדליק מחשב וברקו, חיבר מסך והקרין מצגת.
ממש לא!!!


לא מספיק להפעיל את המכשירים הטכנולוגים ושהמורה יקרין/יציג מצגת, סרט או אתר,
המורה חייב לספק סביבה אינטרקטיבית ללומד, הלומד חייב להבנות את הידע בעצמו בעזרת האמצעים הטכנולוגים וכך הוא ירכוש את הידע באופן חוויתי ומעניין.
הגיוון באמצעים הטכנולוגים חשוב גם הוא, שכן לא כדאי בכל שיעור להציג מצגת ולקרוא אותה. ניתן לתת לתלמיד לקרוא את המצגת ובתוכה לשאול שאלות ידע והבנה, להפנות לאתרים בנושא וללמוד מתוך משימות התנסות שהמורה חיבר.
הלומד ילמד לבד בתיווך המורה, הוא יהיה החוקר והיוצר של המידע. 
בדרך זו הלומד גם יהנה וגם ישתמש במיטב הכלים שהטכנולוגיה מספקת.


לקרוא מצגת בעברית כל תלמיד מסוף כיתה א' יכול, מדוע צריך ל"בזבז" שעתיים וחצי על כך?
ותחשבו על זה...