‏הצגת רשומות עם תוויות מיומנויות חשיבה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מיומנויות חשיבה. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 23 בנובמבר 2011

מה בין חקר מדעי לטכנולוגיה?

אני כעת יושבת ברכבת, בדרך להשתלמות מדריכים ומורים בשלומי. הדגש בהשתלמות הינו חקר מדעי בשילוב טכנולוגיה חדשנית.

אחד מהיעדים של הפיקוח על הוראת המו'ט לשנת הלימודים הוא קידום החקר המדעי, אחת המיומנויות הכי חשובות בלימודי המדעים.
ההשתלמות מיועדת למורים מובילים בהוראת המדע והטכנולוגיה ולמדריכים ממחוז ירושלים. כל הנוכחים בהשתלמות מכירים את תוכנית הלימודים וכל מסמכי העבודה של המשרד.
כחלק מההשתלמות תכננו כך שהמורים המלמדים את החקר המדעי יכירו כלים טכנולוגים חדשניים שיעזרו להם בכל תהליך החקר.

במיומנות החקר המדעי התלמידים שותפים בגילוי חדש על תופעה כלשהיא, תוך שימוש במיומנויות מסדר גבוה (שאילת שאלות, העלאת השערות, זיהוי הקשרים ורכיבים והסקת מסקנות).

ברכבת בנינו את המצגת לפתיחת ההשתלמות וסיומה. הצגנו במצגת את כל שלבי החקר המדעי ובסוף המצגת ציינו כיצד בכל שלב בחקר המדעי ניתן לשלב טכנולוגיות חדשניות.
חיפשנו רעיון לסיכום המצגת, היגד, משפט, אמירה שיניעו את המורים לשימוש בטכנולוגיות חדשניות בעת  ביצוע חקר עם תלמידים.
במקרה היה לי ביד את הספר תקשוב, למידה והוראה שערכו פרופ' דוד חן ודר' גילה קורץ, מהמרכז ללימודים אקדמיים- אור יהודה. תוך כדי שיחה עם עמיתתי ועיון בספר נתקלתי בפסקה, מתוך המאמר שכתבה ד"ר גילה קורץ "הטמעת טכנולוגיות תקשוב בישראל: אתגרים ומימושם" (2010), שגרמה לי לעשות קישורים להקשר של ההשתלמות. להלן ציטוט של הפסקה ( עמוד 18 בספר): " סימנס וטיטנברגר מונים דרישות סף מהותיות ממורה, לשם יצירת הוראה משולבת תקשוב אפקטיבית:

"ישנן דרישות סף מהותיות ממורה, לשם יצירת הוראה משולבת תקשוב אפקטיבית:
א.         נפש חקרנית, שאינה חוששת מהתנסויות חדשניות.
ב.         נכונות לשתף לומדים ביצירת מקורות למידה (שיתופיות ביצירת תוכן לימודי).
ג.          נכונות לוותר על שליטה בתהליך ההוראה.
ד.         סובלנות כלפי אפשרות של כישלון."

אז מהו הקשר?
הקשר הוא שכדי לבצע חקר חייבים להתנסות ולא לחשוש, לחשוב שאון יצירתי, כך גם לגבי השימוש בטכנולוגיות חדשות. כדאי להיות פתוח לשינויים וחידושים טכנולוגים ולא לחשוש ממנה. אנחנו רוצים לקדם את לומדינו לעבוד באופן שתופי. גם מדען בשטח עובד באופן שיתופי ולכן חשובה ההכרות עם טכנולוגיות חדשניות לעבודה שיתופית (מסמכי דוקס שונים, סימולציות, גרפים וחיתוכים באקסל, עריכת סרטים ועוד).
גם השינוי בתפקיד המורה ניכר לעין בתהליך החקר, המורה לא במרכז אלא הלומד. המורה מתווך, יועץ, מנחה וגורם ללומד לסקרנות, לחשיבה ולהבניית ידע חדש, כמו כן הוא מפתח  מיומנויות שונות אצל הלומד בזמן החקר. תפקיד המורה שונה, המורה לא שולט בתהליך אלא התלמיד מכוון את התהליך.

וסובלנות, סובלנות חשובה ונחוצה לכל מי שעוסק בחינוך וכמובן שאנו תלויים במכשירים טכנולוגיים שלעיתים לא פועלים כפי שהיינו רוצים.
מורה צריך להיות יצירתי בכל עת, וגם בעת כישלון של חקר מדעי, או של הטכנולוגיה עליו לתפוס את המושכות ולהמשיך לקדם את לומדיו.
מאחלת הצלחה לכל המורים שבהדרכתי בביצוע חקר מדעי עם תלמידיהם.

יום שבת, 13 באוגוסט 2011

מחט בערמת שחת

בשבוע שעבר כתבתי יחד עם מדריכה שעובדת עימי מסמך עבודה ושמרנו אותו במחשב הנייד שלה.
לאחר מכן יצאנו לאכול וכשחזרנו רציתי להמשיך לעבוד על המסמך עד שחברתי תתפנה לשבת עימי.
חיפשתי את המסמך עליו עבדנו במשך כחצי שעה לערך אך לא מצאתי אותו ב"ים" התיקיות והמסמכים שבמחשבה האישי. לאחר מכן ניגשתי לחברתי וביקשתי שתמצא אותו וכך ישבנו יחד וניסינו להיזכר היכן המסמך.

מה זה אומר עלינו? האם גם ספר בכוננית הספרים הייתי צריכה למצוא במשך זמן כה רב? ומדוע לא מצאנו מסמך שרק לפני שעה כתבנו? כיצד עלינו לארגן את הידע האישי שלנו במחשב כדי שנמצא את הקבצים בזריזות?

בכנס צייס השנה (2011) הציגה שרון הרדוף- יפה ופרופ' רפי נחמיאס מאוניברסיטת ת"א מחקר העוסק במטרות ואסטרטגיות לניהול מידע אישי. מה זה ניהול מידע אישי בכלל שאלתי את עצמי. במאמר טוענים הרדוף- יפה ונחמיאס שניהול ידע אישי הינו מחקר הבודק את הפעילויות שנעשות לצורך בחירה, שמירה, הערכה, מיון ואחזור פריטים. זוהי פעילות הדורשת זמן ומאמץ ומלווה בקשיים.
הגדרה זו גרמה לי לחשוב כמה פעולות אנו עושים ביום מול המחשב, כמה חשיבה אנו מפעילים בשמירת מסמך כדי שנמצא אותו גם לאחר זמן רב. אם שמירה נעשית בחיפזון רב וללא חשיבה מקדימה אנו עלולים "לאבדו" בתוך ים של מסמכים שונים. מה זה אומר על מיומנויות החשיבה שלנו, האם גם הם משתנות? זה נושא לפוסט אחר להערכתי ברור שבשנים האחרונות עם התחזקות הטכנולוגיה הדיגיטאלית מיומנויות החשיבה של האדם משתנות.
כמו כן, עולה השאלה האם ניהול הידע במחשב האישי שלי זהה לניהול הידע האישי של חברתי במחשב האישי שלה? הרי אנחנו מדריכות יחד כבר כמה שנים באותו אזור ורוב מסמכי העבודה שלנו דיי זהים.
התשובה היא לא, לחברתי יש סידור תיקיות שונה לחלוטין משלי, היא מוצאת לנכון לשים את מסמכי העבודה בתיקיות שונות משלי ומכאן עולה שכל אחד מארגן את הידע האישי שלו באופן שונה לחלוטין.
במחקר גילו כי ישנן שלוש אסטרטגיות לניהול ידע אישי במהלך למידה (ארגון קבצים) אצל תלמידים וסטודנטים שנחקרו: 1. יצירת ערמות 2. תיוק לפי קורסים, סמסטרים ושנים. 3. תיוק לפי נושאים.
אני כסטודנטית מארגנת את הידע שאני רוכשת בלימודי לפי קורסים מתוך חשיבה שקל לי יותר לשלוף את המסמך/ השיעור הנכון ברגע המתאים בקלות ובמהירות מירבית. מעניין האם כך זה גם אצל חברי ללימודים, האם אצל כולנו במגמה ניהול הידע האישי מהלימודים מאורגן על פי הקורסים או באופן אחר.
לסיכום, אני ממליצה מאוד, רגע לפני שמירת/עריכת מסמך להשקיע מספר שניות לחשיבה על מיקומו במחשב.
אם הוא חשוב לכם, משמעותי ותרצו לאחזרו, נהלו את הידע האישי שלכם על פי נושאים ואל תיצרו ערמות, שכן קשה מאוד למצוא "מחט בערמת שחת". 


ולמי שמתעניין בנושא, אני מצרפת את הקישור למאמר:http://www.openu.ac.il/research_center/chais2011/download/nachmias_hardof.pdf

התמונה נלקחה מתוך האתר www.efrataghassy.com/?p=646