בשבועות האחרונים מנהלי בתי הספר מקבלים את תוצאות מיצ"ב תשע"א במדעים לבית ספרם. חלק מהמנהלים שמחים מאוד על התוצאות וחלקם מאוכזבים. השנה הממוצע הארצי בהישגי הלומדים במיצ"ב במדעים נמוכים ביחס משנה שעברה ומנהלים רבים מאוכזבים. כולם פונים אלי בשאלה: "למה קיבלנו הערכה כזו נמוכה? מה קרה? נתנו המון שעות למורה להכין אותם למיצ"ב.... ואני, חוזרת כל הזמן על אותה התשובה - המורה!
המורה שמלמד את התלמידים הוא האחראי על תוצאות המיצ"ב, אם המורה מקצועי בתחום התוכן והפדגוגיה, מתוכנן ומכיר את כל מסמכי העבודה שיצאו מהמשרד, מחזק אצל לומדיו מיומנויות חשיבה מסדר גבוה ומשלב תקשוב בהוראתו, הלומדים יהנו ויגיעו להשגים גבוהים.
אך אל לנו להפיל הכל על מורה אחד. כל המורים שמלמדים את התלמידים מדעים מכיתות ג-ו חייבים להיות מורים מקצועיים למדעים. שכן למיצ"ב לא מכינים את הלומדים בשנה אחת. בבית ספר בו כל המורות למדעים הן מקצועיות ועובדות בשיתוף פעולה יצליח ויגיע לממוצע הארצי במיצ"ב ואף יעבור אותו. את הנושאים למיצ"ב הלומד רוכש במהלך במהלך לימודיו בכיתות ג' - ה' ההנאה בשיעורים, החוויה בשיעורים אותה הלומד זוכר. אם תהליכים, עקרונות ותופעות ילומדו באופן חוויתי לילדים, הם יזכרו את התופעות ואת הסברן המדעי כראוי, אם הלמידה של תופעות תתבצע באמצעות קריאת טקסט בספר הלומד לא יזכור כלל את התופעה.
במסגרת הדרכתי אני מדריכה בית ספר שיש בו רק שתים מדעים לכל כיתה בשבוע. ביחס לדרישות המשרד וביחס לשאר בתי הספר זה מעט שעות, אך ההישג אליו הגיעו לומדיו במיצ"ב גבוהים בהרבה מהממוצע הארצי. משמע, המורה היא זו שהובילה את לומדיה להישג זה. המורה מלמדת את כל הלומדים מכיתה ג', חיברה תוכניות עבודה לכל נושא, מלמדת בהנאה רבה את לומדיה באמצעים מגוונים - ניסויים, תצפיות, בניית מוצרים, תערוכות, משחקים ומשלבת עצמי למידה מספקי תוכן שונים כבר כמה שנים. על פי נתוני המיצ"ב התלמידים מעידים על אהבה למקצוע ונותנים לו חשיבות רבה- חשוב להם להצליח בתחום. מכאן ניתן להסיק שמורה שמגלה רצינות ואחריות על תחום הדעת אותו הוא מלמד, מתכנן ללומדיו הנאה בשיעורים גורם הוא אחד הגורמים לשיפור ההישגים במיצ"ב.
ואיך אפשר לגרום ללומדים להנות?
לפני כשבוע התחלתי ללמוד בקורס "שילוב הדמיות ומשחקים לימודיים מתוקשבים". בשיעור המרצה פרופ' מיקי רונן הציגה מיון של המשחקים לסוגי משחקים, הציגה מהו משחק לימודי ומהו משחק לימודי מוצלח. ובמשך כל ההרצאה חשבתי לעצמי, אם מורים היו יודעים להשתמש יותר במשחקים כדרך הוראה הרי שהלומד היה נהנה יותר, מאותגר יותר וזה היה מניע אותו ללמידה. למידה בהנאה היא בהחלט אחד המימדיים להישגים טובים יותר במיצ"ב. מורה שבקיא בתחום התוכן אותו הוא מלמד, הן ברמת התוכן והן ברמת הפדגוגיה חש בטוח בעצמו לשלב בתכנון שיעוריו פעילויות לימודיות מעניינות ומהנות ללומדיו. הלומדים יחוו הצלחה בפעילויות אלו, המורה תשיג את מטרות השיעור שתכננה והישגי המיצ"ב יעלו.
משחק בעיני זוהי דרך מצויינת לחזור עם לומדים על נושא שנלמד, להעריך לומדים על ידע שרכשו כשהם בונים משחק, משחק מתוקשב יכול לעזור ללומדים לתרגל נושא מסויים באופן חוויתי הקרוב לעולמם.
כל משחק שהוא בעל מטרות מוגדרות מראש הוא בעל ערך רב בכיתה וחשוב לשלב אותו בתוכניות הלימודים, על מנת לקדם את ההישגים.
הילדים אוהבים לשחק, אין גיל שלא אוהבים לשחק. הילדים היום משחקים בכל אמצעי דיגיטאלי שהם רואים מול עיניהם: באייפון, בפלייסטישן, במחשב וכדומה.
כעת אני ממתינה להמשך הלמידה בקורס בכליון עיניים ומחכה לראות מה אני יכולה להביא מהקורס למורים בשטח.
התמונה נלקחה מהכתובת הבאה: orianit2.edu-negev.gov.il
המורה שמלמד את התלמידים הוא האחראי על תוצאות המיצ"ב, אם המורה מקצועי בתחום התוכן והפדגוגיה, מתוכנן ומכיר את כל מסמכי העבודה שיצאו מהמשרד, מחזק אצל לומדיו מיומנויות חשיבה מסדר גבוה ומשלב תקשוב בהוראתו, הלומדים יהנו ויגיעו להשגים גבוהים.
אך אל לנו להפיל הכל על מורה אחד. כל המורים שמלמדים את התלמידים מדעים מכיתות ג-ו חייבים להיות מורים מקצועיים למדעים. שכן למיצ"ב לא מכינים את הלומדים בשנה אחת. בבית ספר בו כל המורות למדעים הן מקצועיות ועובדות בשיתוף פעולה יצליח ויגיע לממוצע הארצי במיצ"ב ואף יעבור אותו. את הנושאים למיצ"ב הלומד רוכש במהלך במהלך לימודיו בכיתות ג' - ה' ההנאה בשיעורים, החוויה בשיעורים אותה הלומד זוכר. אם תהליכים, עקרונות ותופעות ילומדו באופן חוויתי לילדים, הם יזכרו את התופעות ואת הסברן המדעי כראוי, אם הלמידה של תופעות תתבצע באמצעות קריאת טקסט בספר הלומד לא יזכור כלל את התופעה.
במסגרת הדרכתי אני מדריכה בית ספר שיש בו רק שתים מדעים לכל כיתה בשבוע. ביחס לדרישות המשרד וביחס לשאר בתי הספר זה מעט שעות, אך ההישג אליו הגיעו לומדיו במיצ"ב גבוהים בהרבה מהממוצע הארצי. משמע, המורה היא זו שהובילה את לומדיה להישג זה. המורה מלמדת את כל הלומדים מכיתה ג', חיברה תוכניות עבודה לכל נושא, מלמדת בהנאה רבה את לומדיה באמצעים מגוונים - ניסויים, תצפיות, בניית מוצרים, תערוכות, משחקים ומשלבת עצמי למידה מספקי תוכן שונים כבר כמה שנים. על פי נתוני המיצ"ב התלמידים מעידים על אהבה למקצוע ונותנים לו חשיבות רבה- חשוב להם להצליח בתחום. מכאן ניתן להסיק שמורה שמגלה רצינות ואחריות על תחום הדעת אותו הוא מלמד, מתכנן ללומדיו הנאה בשיעורים גורם הוא אחד הגורמים לשיפור ההישגים במיצ"ב.
ואיך אפשר לגרום ללומדים להנות?
לפני כשבוע התחלתי ללמוד בקורס "שילוב הדמיות ומשחקים לימודיים מתוקשבים". בשיעור המרצה פרופ' מיקי רונן הציגה מיון של המשחקים לסוגי משחקים, הציגה מהו משחק לימודי ומהו משחק לימודי מוצלח. ובמשך כל ההרצאה חשבתי לעצמי, אם מורים היו יודעים להשתמש יותר במשחקים כדרך הוראה הרי שהלומד היה נהנה יותר, מאותגר יותר וזה היה מניע אותו ללמידה. למידה בהנאה היא בהחלט אחד המימדיים להישגים טובים יותר במיצ"ב. מורה שבקיא בתחום התוכן אותו הוא מלמד, הן ברמת התוכן והן ברמת הפדגוגיה חש בטוח בעצמו לשלב בתכנון שיעוריו פעילויות לימודיות מעניינות ומהנות ללומדיו. הלומדים יחוו הצלחה בפעילויות אלו, המורה תשיג את מטרות השיעור שתכננה והישגי המיצ"ב יעלו.משחק בעיני זוהי דרך מצויינת לחזור עם לומדים על נושא שנלמד, להעריך לומדים על ידע שרכשו כשהם בונים משחק, משחק מתוקשב יכול לעזור ללומדים לתרגל נושא מסויים באופן חוויתי הקרוב לעולמם.
כל משחק שהוא בעל מטרות מוגדרות מראש הוא בעל ערך רב בכיתה וחשוב לשלב אותו בתוכניות הלימודים, על מנת לקדם את ההישגים.
הילדים אוהבים לשחק, אין גיל שלא אוהבים לשחק. הילדים היום משחקים בכל אמצעי דיגיטאלי שהם רואים מול עיניהם: באייפון, בפלייסטישן, במחשב וכדומה.
עלינו, קהילת המורים, להתאים את הוראתנו לעולם הילדים. אנו יודעים שהמשחק יגרום לילדים הנאה והנעה ,מוטיבציה ללמידה, עלינו למצוא את הדרך והזמן הנכון לשלב את המשחקים בתכנון ההוראה-למידה הערכה שלנו.
התמונה נלקחה מהכתובת הבאה: orianit2.edu-negev.gov.il
