הנעה והנאה

בשבועות האחרונים מנהלי בתי הספר מקבלים את תוצאות מיצ"ב תשע"א במדעים לבית ספרם. חלק מהמנהלים שמחים מאוד על התוצאות וחלקם מאוכזבים. השנה הממוצע הארצי בהישגי הלומדים  במיצ"ב במדעים נמוכים ביחס משנה שעברה ומנהלים רבים מאוכזבים. כולם פונים אלי בשאלה: "למה קיבלנו הערכה כזו נמוכה? מה קרה? נתנו המון שעות למורה להכין אותם למיצ"ב.... ואני, חוזרת כל הזמן על אותה התשובה - המורה!
המורה שמלמד את התלמידים הוא האחראי על תוצאות המיצ"ב, אם המורה מקצועי בתחום התוכן והפדגוגיה, מתוכנן ומכיר את כל מסמכי העבודה שיצאו מהמשרד, מחזק אצל לומדיו מיומנויות חשיבה מסדר גבוה ומשלב תקשוב בהוראתו, הלומדים יהנו ויגיעו להשגים גבוהים.
אך אל לנו להפיל הכל על מורה אחד. כל המורים שמלמדים את התלמידים מדעים מכיתות ג-ו חייבים להיות מורים מקצועיים למדעים. שכן למיצ"ב לא מכינים את הלומדים בשנה אחת. בבית ספר בו כל המורות למדעים הן מקצועיות ועובדות בשיתוף פעולה יצליח ויגיע לממוצע הארצי במיצ"ב ואף יעבור אותו. את הנושאים למיצ"ב הלומד רוכש במהלך במהלך לימודיו בכיתות ג' - ה' ההנאה בשיעורים, החוויה בשיעורים אותה הלומד זוכר. אם תהליכים, עקרונות ותופעות ילומדו באופן חוויתי לילדים, הם יזכרו את התופעות ואת הסברן המדעי כראוי, אם הלמידה של תופעות תתבצע באמצעות קריאת טקסט בספר הלומד לא יזכור כלל את התופעה.
במסגרת הדרכתי אני מדריכה בית ספר שיש בו רק שתים מדעים לכל כיתה בשבוע. ביחס לדרישות המשרד וביחס לשאר בתי הספר זה מעט שעות, אך ההישג אליו הגיעו לומדיו במיצ"ב גבוהים בהרבה מהממוצע הארצי. משמע, המורה היא זו שהובילה את לומדיה להישג זה. המורה מלמדת את כל הלומדים מכיתה ג', חיברה תוכניות עבודה לכל נושא, מלמדת בהנאה רבה את לומדיה באמצעים מגוונים - ניסויים, תצפיות, בניית מוצרים, תערוכות, משחקים ומשלבת עצמי למידה מספקי תוכן שונים כבר כמה שנים. על פי נתוני המיצ"ב התלמידים מעידים על אהבה למקצוע ונותנים לו חשיבות רבה- חשוב להם להצליח בתחום. מכאן ניתן להסיק שמורה שמגלה רצינות ואחריות על תחום הדעת אותו הוא מלמד, מתכנן ללומדיו הנאה בשיעורים גורם הוא אחד הגורמים לשיפור ההישגים במיצ"ב.
ואיך אפשר לגרום ללומדים להנות?


לפני כשבוע התחלתי ללמוד בקורס "שילוב הדמיות ומשחקים לימודיים מתוקשבים". בשיעור המרצה פרופ' מיקי רונן הציגה מיון של המשחקים לסוגי משחקים, הציגה מהו משחק לימודי ומהו משחק לימודי מוצלח. ובמשך כל ההרצאה חשבתי לעצמי, אם מורים היו יודעים להשתמש יותר במשחקים כדרך הוראה הרי שהלומד היה נהנה יותר, מאותגר יותר וזה היה מניע אותו ללמידה. למידה בהנאה היא בהחלט אחד המימדיים להישגים טובים יותר במיצ"ב. מורה שבקיא בתחום התוכן אותו הוא מלמד, הן ברמת התוכן והן ברמת הפדגוגיה חש בטוח בעצמו לשלב בתכנון שיעוריו פעילויות לימודיות מעניינות ומהנות ללומדיו. הלומדים יחוו הצלחה בפעילויות אלו, המורה תשיג את מטרות השיעור שתכננה והישגי המיצ"ב יעלו.
משחק בעיני זוהי דרך מצויינת לחזור עם לומדים על נושא שנלמד, להעריך לומדים על ידע שרכשו כשהם בונים משחק, משחק מתוקשב יכול לעזור ללומדים לתרגל נושא מסויים באופן חוויתי הקרוב לעולמם.
כל משחק שהוא בעל מטרות מוגדרות מראש הוא בעל ערך רב בכיתה וחשוב לשלב אותו בתוכניות הלימודים, על מנת לקדם את ההישגים.

הילדים אוהבים לשחק, אין גיל שלא אוהבים לשחק. הילדים היום משחקים בכל אמצעי דיגיטאלי שהם רואים מול עיניהם: באייפון, בפלייסטישן, במחשב וכדומה.

עלינו, קהילת המורים, להתאים את הוראתנו לעולם הילדים. אנו יודעים שהמשחק יגרום לילדים הנאה והנעה ,מוטיבציה ללמידה, עלינו למצוא את הדרך והזמן הנכון לשלב את המשחקים בתכנון ההוראה-למידה הערכה שלנו.

כעת אני ממתינה להמשך הלמידה בקורס בכליון עיניים ומחכה לראות מה אני יכולה להביא מהקורס למורים  בשטח.


התמונה נלקחה מהכתובת הבאה: orianit2.edu-negev.gov.il

תקשוב ופדגוגיה, מי לפני מי?

לפני כשבוע יצרה עימי קשר מנהלת שביקשה הדרכה במדעים למורות בצוות שלה. המנהלת ביקשה שאגיע לבית הספר כבר בשבוע הראשון ללימודים כדי שהמורות תוכלנה להיערך לשנה"ל. מהשיחה עימה הבנתי שכל המורות למדעים בבית ספרה הן מחנכות ש"הפילו" עליהן ללמד את תחום הדעת מדעים. תופעה זו מוכרת ומנהלים רבים פועלים בשיטה זו וכך ממלאים למורות המחנכות את מכסת השעות וחוסכים העסקה של מורה נוספת. הבעיה שמסתתרת כאן היא למעשה התוצאה: הלומדים לא נהנים בשיעורים וגם המורות, הלומדים רוכשים ידע לא מקצוע ולעיתים אף שגוי והתוצאות במיצ"ב נמוכות מאוד הן מבחינת ההישגים ואין מבחינת העמדות למקצוע.
השבוע, הגעתי לבית הספר ,שסיפרתי עליו בתחילה, להדרכה. המנהלת הכינה לי מערכת להדרכה וסיימה במשפט "רק תדאגי שתהיה להן תוכנית תקשוב במדעים בסוף המפגש". שמרתי על שתיקה והמשכתי לעבר המורות. לאחר ארבע שעות עם כל המורות שמלמדות מדעים הרגשתי שהן מאוד ממורמרות על כך שנתנו להם תחום דעת זה, על כך שהחליפו ללומדים את ספר הלימוד במדעים ללא התייעצות עימן (יש מורות שזו שנה שניה/ שלישית שהן מלמדות מדעים) ועל כך שהן צריכות להכין תוכנית תקשוב במדעים. במהלך ההדרכה הבנתי שאין למורות תוכנית שנתית במדעים והן להן רצפי תוכנית עבודה מסודרת ושאלתי את עצמי איך המנהלת רוצה שהמורות יבנו תוכנית תקשוב שאין להן בכלל את תוכנית העבודה השנתית, את רצפי ההוראה, הרי זהו הבסיס!, איך הן יכולות לבנות תוכנית תקשוב אם הן בכלל לא יודעות את נושאי הלימוד, המיומנויות אותן מלמדים את הלומדים ואיך בכלל מתכננים ומנהלים שיעור מדעים. ובמידה ואין למורות את הידע הבסיסי בתחום הידע מה עושים?

תוכנית התקשוב שהמנהלת רוצה שהמורות יגישו כל כך מהר, אינה יכולה להיות תלושה מתחום הדעת ואת זה עליה להבין. הרי כל תוכנית התקשוב החדשה נשענת על הפדגוגיה של תחום הדעת ולא על הכלים הדיגיטאלים. בלי שהמורות יכירו את עקורונות תחום התוכן, רצף הנושאים, מספר שעות ההוראה בעיני לא ניתן לבנות תוכנית תקשוב!
ולכן במהלך ההדרכה מיקדתי את המורות בנושאי הלימוד, בנינו שלד של תוכנית עבודה שנתית הכוללת תאריכי יעד, הסברתי מעט על מיומנויות הנרכשות בתחום התוכן בכל שכבה וקישרתי למיומנויות המאה ה21. המורות קיבלו כלים לבנית תוכנית עבודה לנושא הראשון וחשפתי אותם לסביבות למידה העומדות לרשותן כדי שיעזרו בהן לבניית תוכנית העבודה. במפגש הבא נעמיק את המיומנויות, ואת הפעילויות המתוקשבות ונוסיף מעבר לעצמי למידה כלים דיגיטאלים נוספים.
עבודה רבה יש לכל המורים במחוז ירושלים בתחילת שנה זו. המנהלים נדרשים להגיש תוכניות מתוקשבות בכל תחומי התוכן כדי לקבל את הציוד הטכנולוגי שהובטח לכיתות והם מלחיצים את המורים. המורים אובדי עצות, מחפשים עזרה ופתרונות ולשמחתי יש את המדריכים בשטח שתפקידם לשמור על מקצועיות ופדגוגיה של תחום התוכן ובתוכה לשלב את התקשוב.

חשיבה יצירתית

לא פעם טענתי שכל מורה צריך להיות בעל מיומנות חשיבה יצירתית ברמה גבוהה.
השבוע נפתחה שנה"ל תשע"ב וחברתי ללימודים אלה פלג סיפרה בפוסט שכתבה על חוויה יצירתית מעניינת, אספר לכם עליה בקצרה:
אלה נכנסה ללמד שיעור מדעים וביקשה מתלמידיה לספר חוויות מהחופשה. תוך כדי דיון שאל אחד התלמידים את אלה האם היא יודעת מהי פרת ים. המורה והלומדים העלו השערות ולבסוף בחרו לגשת לרשת ולחפש תשובה לשאלה.
אלה מתארת בפוסט שלה באריכות איך ניסו לאתר מחשב פנוי ותקין לחיפוש ברשת, אך כל הניסיונות שלהם עלו בתהו.    לאחר מכן חיפשו הלומדים והמורה תשובה במחשב הנייד של המורה (שמזל שהוא מחובר לרשת) ומצאו אותה, אך אין איך להציג לתלמידים אותה. חיפשו ברקו אך אב הבית לא נכח בחדרו ושם נעול הברקו... ולאחר כל נסיונות החיפוש, העלתה המורה רעיון יצירתי מאוד בעיני והוא: המחשב על כסא, הכסא על השולחן והמחשב מול הלומדים כשהוא מציג סרטון בנושא פרת ים. את כל תהליך החשיבה היצירתית של אלה ותלמידיה תוכלו לקרוא בבלוג של אלה: http://elapelegmla.blogspot.com/


מאחר ואני עבדתי בעבר כרכזת תחום המדעים בבית הספר בו אלה מלמדת מדעים כיום, אני מרגישה שותפה לחוויה ולתחושותיה של אלה. לא פעם ולא פעמיים גם אני נתקלתי בקשיים מסוג זה ואחרים:       אי תקינות מחשבים, אי חיבור לרשת, גניבת עכברים לכל המחשבים, נפילת חשמל בחדר מחשבים ובמעבדה, ברקו שרוף, ברקו נעול בחדר אב הבית והרשימה עוד ארוכה...
גם אני נדרשתי לפתח את החשיבה היצירתית שלי ולחפש פתרונות אפשריים לבעיות שצצו: להושיב תלמידים להצגת מצגת בקבוצות קטנות לצידי כדי לעשות גם תיווך או לצד התלמיד שהכין סרטון/ מצגת בנושא הנלמד, להעביר את התלמידים לספריה או לחדר מורים כדי לראות מצגת, לשלוח תלמידים שיחפשו את אב הבית, להדפיס קבצים ועוד.
כולם מדברים מסביב על מהפכת התקשוב ותוכנית התקשוב הלאומית, אך בפועל אצלנו בבית הספר עדין לא ממש חשים בה. יש מעט ניצנים וזה שבית הספר משתמש לצורך בקרה בסמארט סקול ולצורך למידה באתר אופק מבית מטח (בשיעורי מדעים לרוב), זה עדין רחוק מאוד מלפתח אצל לומדינו את מיומנויות המאה ה21.
אני מקווה מאוד שבמהלך שנה"ל זו, כשבית הספר יציג תוכניות לימודים משלבות תקשוב ויעבור השתלמות בתחום התקשוב ובתמורה יקבל מכשור דיגיטאלי חדיש, נוכל לחפש מידע ברשת עם תלמידינו בלחיצת כפתור מהירה ומהנה.


לסיכום, אני קוראת לכל המורים לא לפחד מאי תקינות המכשור הדיגיטאלי. אם בניתם שיעור מתוקשב טוב ונתקלתם בקושי בשל אי תקינות המכשור, אל תוותרו עליו, השתמשו בחשיבה היצירתית שרכשתם במשך השנים ומצאו את הדרך להעביר ללומדים את התכנים. 
שנת לימודים מהנה.
.

מי כבד יותר?

השבוע התחילה שנת הלימודים תשע"ב במערכת החינוך בישראל.
ההתרגשות עצומה ותחושה של התחדשות באוויר.
התלמידים ארזו ילקוטים מבעוד מועד והעמיסו אותם על הגב או הניחו בעגלה שאותה הם סוחבים ביד אחת.

הילקוטים עמוסי כל טוב: קלמרים עשירים בצבעים מסוגים שונים, חוברות עבודה אצל הצעירים וקלסרים עבים אצל הבוגרים, ספרים רבים עטופים שמחכו שיפתחו אותם, מחברות רבות בצבעים שונים, יומן וכמובן קופסת האוכל ובקבוק המים. כל זאת מסתכם בלא מעט קילוגרמים. 

זה שנים שמחלקת הפיקוח על הבריאות במשרד החינוך נאבקת מול המערכת בנושא משקל הילקוטים.                 
הגברת עירית ליבנה, המפקחת על תחום הבריאות, יחד עם צוות רפרנטיות ארצי ומדריכות, מנסות להיאבק בתופעת הילקוטים הכבדים, מספר לא מבוטל של שנים. עד מתי?, היכן הסוף?, עוד כמה שנים יצטרכו התלמידים להיסחב עם הילקוטים הכבדים הללו?
לתשובות אלו אין תשובה ברורה ומידית אך אפשר אלו לענות עליהן בעזרת מהפכת התקשוב הלאומית שכבר החלה בארצנו. השאלה שמתבקשת הינה: האם מהפכת התקשוב תגרום למיגור תופעת הילקוטים הכבדים, בכך שכל תלמיד ילך לבית הספר עם תיק צד ובו רק מחשב נייד או אייפד, או אולי אפילו סמארטפון?

את שנת הלימודים תשע"ב הגדיר משרד החינוך כשנת הבריאות. שר החינוך, גדעון סער, הצהיר כי שנת הלימודים תשע"ב תעמוד בסימן אורח חיים בריא. בהמשך דבריו הוא הוסיף שליצירת אורח חיים בריא חשיבות רבה במכלול ההיבטים: תזונה נכונה, פעילות ספורטיבית, קידום בריאות (מניעת מחלות), מניעת השמנה, שמירה על היגיינה אישית, חיזוק הדימוי העצמי,טיפוח הגוף, הקפדה על סביבה נקייה ואסתטית.  הקניית ההרגלים מגיל צעיר תבטיח הפיכתם לדפוסים קבועים וליצירת אורח חיים המקדם בריאות. מדבריו של שר החינוך תחום הבריאות יטופל, ואני שואלת את עצמי אם אכן ינתן פתרון לתופעת הילקוטים הכבדים. אני חושבת שאם אותו שר החינוך היה מחבר בין היעדים שהציב לשנה"ל תשע"ב: חינוך לבריאות והטמעת תקשוב וקידום השפה העברית, ומאגם משאבים, אפשר היה למצוא פתרון. ישנם המון ספרים דיגיטליים ברשת וספרי לימוד סרוקים (מבית מט"ח) בהם אפשר להשתמש בכיתה לשם קריאת קטעי מידע, הכרות עם מושגים ורעיונות מרכזים וכדי לבצע משימות שעליהן ניתן לענות בפורום כיתתי, בקישור לאתר בית הספר, או אפילו במחברת שהרבה יותר קלה מספר.  אפשר למצוא פתרונות רבים במקום לסחוב ספרים על הגב. כמו כן העלות הכספית קטנה יותר להורים וכך כולם מרוצים. לסיכום, השאיפה אליה הייתי רוצה שנגיע, היא שלכל לומד יהיה מחשב נייד/ טאבלט כמו בדרום קוראה (קראו פוסט קודם שלי), אך במסגרת התקציב הקיים אפשר לתת מענה לפתרון הילקוטים הכבדים כבר היום.  בשיעור מדע וטכנולוגיה, שברובו אנו עורכים ניסויים, דנים, בונים מוצרים וחוקרים את הסביבה השימוש בספר הוא די מיותר ולדעתי אפילו פגיעה באיכות הסביבה (כריתת עצים...) ולכן אני ממליצה שכל מורה מוביל/ רכז מקצוע למדע וטכנולוגיה, שחושב כמוני, יוביל את מנהל בית הספר לחשיבה, לקראת שנה"ל הבאה, על בריאות תלמידיו ובמקביל על הטמעת התקשוב בבית ספרו והכנת בוגריו למיומנויות המאה ה21.  מאחלת לכל המורים והמורות שנת לימודים פוריה, מעניינת, מאגרת, מסקרנת ומתוקשבת

"מדליק הפנסים"

בכתבה שפורסמה השבוע במוסף ידיעות אחרונות "7 ימים" כתב יאיר לפיד שתפקידו האמיתי של המורה הוא להיות "מדליק פנסים" שמצית אצל הלומד את זיק הסקרנות הראשוני. כשקראתי משפט זה בכתבה, עצרתי רגע וחשבתי על משמעות המשפט וכמה שהוא נכון.
תפקיד המורה השתנה בשנים האחרונות מקצה לקצה והמורה של היום הוא לא המורה של פעם. המורה של פעם לימד מידע, המורה של היום צריך לכוון לידע, לתת ללומדים להתמודד עם בעיות שיובילו אותו לידע, לגרות את הלומד ולעורר אותו לשאול שאלות וכל זה בהחלט מתאים למה שאני משתדלת לעשות כל שנה בעת כתיבת תוכניות עבודה עם מורים.
בתחום המדע הידע הוא רב, המורה לא יכול רק לבוא ולשפוך את הידע ללומד, הוא צריך לגרום ללומד לרצות ללמוד את הידע. בזכות האמצעים הטכנולוגים הרבים שקיימים לרשות המורה הוא יכול לעשות זאת בקלות רבה, הוא יכול ליצור משימות ופעילויות ללומדים שיסקרנו ויגרו אותם, והם ירצו לדעת יותר בכל נושא.
לעיתים הקושי שעומד בפני המורים הוא המכשור הטכנולוגי החסר בבתי הספר, אך מורים שאפתניים ויצירתיים מצליחים לעלות על מכשול זה ולהביא את החדשנות הפדגוגית לכיתה.
המורה כיום צריך לשים לב לייחודיות ולשנות של כל לומד, צריך לתכנון משימות שונות המתאימות לקשת רחבה של לומדים, השונים אחד מן השני ויושבים יחד בכיתה. 36 ילדים בממוצע לומדים יחדיו. למורה קשה להגיע ולקדם את הייחודיות של כל לומד ולומד ובעזרת האמצעים הטכנולוגים הוא יכול לבצע מעקב רציף אחר כל לומד ולראות את התקדמותו. כמו כן המורה צריך לתכנן משימות המותאמות לכל שבעת האינטלגנציות בתיאוריה של דה בונו, כל לומד התחבר לאינטלגנציה הייחודית שבו ויפתח אותה. גילה לוי עצמון, חברתי ללימודים תיארה את השונות בין הלומדים בפוסט שכתבה: "אין דבר כזה ממוצע" ואני ממש מסכימה  איתה. מערכת החינוך של היום לא רואה את היחודיות של כל לומד ואת השונות הבין אישית אלא דורשת הישגים אותם היא מכמתת למספרים וגרפים ונתונים שרוצים להציג.
כדי שייחודיות כל לומד תתבטא, כדי שנוכל ללמד ילדים בהנאה וסקרנות בארץ, אני מתחברת מאוד למה שכתב יאיר לפיד במאמרו: מערכת החינוך שלנו חייבת לעבור שינוי משמעותי. שינוי מן היסוד.
קישור לפוסט של גילה לוי עצמון:
 http://gilaleviatzmon.blogspot.com/2011/08/blog-post_13.html
ילדי עולים בעוד ארבעה ימים לכיתה א' ויסיימו את לימודיהם ב 2024, נראה מוזר אך ההיערכות לפתיחת השנה זהה לזו שאני חוויתי לפני עשרים שנה: תיק גדול, המון ספרים ומחברות...
שלא כמו בדרום קוריאה...
מקווה מאוד שהם יחוו שינוי בדרכי ההוראה-למידה והערכה עד סוף לימודיהם ושכל אחד יפתח במהלך מסלול לימודיו את הייחודיות שלו,
מאחלת להם המון הצלחה!

זהירות, בונים כאן!

האם אתם מכירים את השיר "זהירות בונים כאן" ששרה חוה אלברשטיין , מילים ולחן נעמי שמר? 
אתם מוזמנים לראות את מילות השיר בכתובת:
 http://www.shiron.net/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=383&wrkid=4741


זהו השיר שאני מזמזמת לי בראש בשבועות האחרונים כאשר אני שוקדת על פיתוח יחידת לימוד מתוקשבת אינטרקטיבית. זאת נעשה במסגרת קורס הנלמד במכללה בסמסטר זה " עקרונות בפיתוח סביבות למידה מתוקשבות" שמנחה ד"ר אתי כוכבי. 
מה זה פיתוח יחידת לימוד, אתם בטח שואלים את עצמכם ולכן אפרט. בתחילה אנו מציבים מטרות פדגוגיות ומטרות מיומנויות הכוללות מיומנויות מתחום התקשוב, אחר כך מתכננים את רצף ההוראה ולאחר מכן את מוסיפים את שיטות הוראה - למידה- הערכה בכיתה. התהליך מאוד דומה לבניית בנין: לבנה ועוד לבנה היוצרות קיר, קיר ועוד קיר שיוצרים חדר וכך הלאה עד שהבניין מוכן, כולל המעלית שמחברת בין כל הקומות...
כל מורה מקצועי, מיומן שמוכן להשקיע בפיתוח חומרים חדשים יגיד שזה "קלי קלות", "בשעה אני מסיים לפתח יחידת לימוד", אז למה זה לוקח לי כל כך הרבה זמן? 
כשמדובר ביחידת לימוד מתוקשבת ואינטרקטיבית הזמן הוא לא חלק מהמשוואה. הזמן הוא המשוואה. בתחילה אחרי שהצבנו מטרות, מיומנויות שברצוננו לפתח אצל הלומד ורצף הוראה, העבודה רק מתחילה. בתחילה, עלינו לחפש חומרים ברשת האינטרנט שמתאימים לנושא היחידה. אני בחרתי לפתח יחידה בנושא "מערכת הנשימה". כמורה למדע וטכנולוגיה אני יודעת מנסיון שזהו נושא מופשט, קשה ללמדו ואמצעים טכנולוגים יכולים רק לתרום להוראה- למידה, על כן בחרתי באתגר פיתוח נושא זה. ברשת סרטונים רבים הקשורים לנושא, כולם באנגלית עם כתוביות והסברים באנגלית שלא מתאימה לתלמידי כיתה ד', כמו כן רוב הסרטונים לא עוסקים בנושא שהגדרתי: איברי מערכת הנשימה ותפקידם. לאחר מכן חיפשתי תמונות שמתאימות לנושא וגם כאן נתקלתי בקושי רוב התמונות לא ברורות, חלקן עם הסברים באנגלית עליהן וחיצים מכל איבר. מה שאומר שאת רוב החומרים מהרשת עלי לערוך מחדש. כאן מתחילה חשיבה מחודשת, באילו אמצעים טכנולוגים אערוך את הסרטים והתמונות שיתאימו לצרכים שלי. ראשית בדקתי מספר תוכנות עריכה שמתאימות לצורך, בדקתי אותם והתחלתי לערוך כל זה לקח לפחות שבוע ימים. אחר כך חיפשתי מקום אחד את כל החומרים במקום אחד הכולל רצף הלמידה-הערכה לתלמיד. בחרתי בתוכנת ה ActivInspire עליה המליצה ד"ר אתי כוכבי. התוכנה מתאימה לעיצוב משימות אינטרקטיביות- עריכת משחקים והפעלות נוספות. כמו כן, אני לא מכירה את התוכנה כך שעלי היה לשבת וללמוד לתפעל את הפונקציות השונות בתוכנה. כל זה לקח לי שבוע נוסף.
בהמשך חיברתי בין כל הגורמים יחדיו ובניתי כמו בשיר " מגדל שיצמח ויגבה וירקיע אל על , וכשכל מגרדי השחקים בסביבה, רק בקושי יגיעו לו עד הצוואר ". אני כל הזמן חושבת על המורים אותם אני מדריכה. אני רוצה שיהיו להם חומרים מוכנים לעבודה במהלך השנה וככל שאני משקיעה יותר זמן בבנייה, פיתוח, חשיבה ובעריכה של חומרים חדשים כך אני מספקת למורים שלי ולכל מורי מדע וטכנולוגיה חומרי הוראה טובים בעברית.
הזמן שלוקח לפיתוח כפי שקראתם הוא רב, לא סתם נתתי לפוסט את השם זהירות , בונים כאן!


האם במשרד החינוך מצפים שכל מורה ישב כל כך הרבה שעות ופתח כאלו חומרים? אני לא מצפה מהמורים שלי במהלך שנת לימודים לפתח כאלו חומרים. מנסיון במהלך שנת הלימודים העומס רב ומורה לא יכול להתפנות לפיתוח יחידות הוראה- למידה- הערכה מושקעות כל כך ולכן אני מכוונת את מורי לחיפוש חומרים מוכנים שיתמכו בפדגוגיה של הוראת מו'ט ומתאימה למטרות שהציבו לעצמם. אני חושבת שאם משרד החינוך יספק שעות תקן לפיתוח חומרי למידה על ידי מורים מקצועיים, בכל תחום תוכן, היה מאגר רב של חומרים טובים לנחלת כל המורים בארץ. אי אפשר לדרוש מהמורים לפתח חומרים מושקעים במהלך שנת הלימודים ואי אפשר רק לקנות חומרים מספקי תוכן שונים, כי לא כל ספק תוכן פיתח כל כך הרבה פעילויות לכל מטרות ומיומנויות ההוראה. הכל עניין של הקצאת תקציב של המשרד לצורך השינוי, מהפכת התקשוב. 
אשמח לתגובותיכם בעניין זה.

מחט בערמת שחת

בשבוע שעבר כתבתי יחד עם מדריכה שעובדת עימי מסמך עבודה ושמרנו אותו במחשב הנייד שלה.
לאחר מכן יצאנו לאכול וכשחזרנו רציתי להמשיך לעבוד על המסמך עד שחברתי תתפנה לשבת עימי.
חיפשתי את המסמך עליו עבדנו במשך כחצי שעה לערך אך לא מצאתי אותו ב"ים" התיקיות והמסמכים שבמחשבה האישי. לאחר מכן ניגשתי לחברתי וביקשתי שתמצא אותו וכך ישבנו יחד וניסינו להיזכר היכן המסמך.

מה זה אומר עלינו? האם גם ספר בכוננית הספרים הייתי צריכה למצוא במשך זמן כה רב? ומדוע לא מצאנו מסמך שרק לפני שעה כתבנו? כיצד עלינו לארגן את הידע האישי שלנו במחשב כדי שנמצא את הקבצים בזריזות?

בכנס צייס השנה (2011) הציגה שרון הרדוף- יפה ופרופ' רפי נחמיאס מאוניברסיטת ת"א מחקר העוסק במטרות ואסטרטגיות לניהול מידע אישי. מה זה ניהול מידע אישי בכלל שאלתי את עצמי. במאמר טוענים הרדוף- יפה ונחמיאס שניהול ידע אישי הינו מחקר הבודק את הפעילויות שנעשות לצורך בחירה, שמירה, הערכה, מיון ואחזור פריטים. זוהי פעילות הדורשת זמן ומאמץ ומלווה בקשיים.
הגדרה זו גרמה לי לחשוב כמה פעולות אנו עושים ביום מול המחשב, כמה חשיבה אנו מפעילים בשמירת מסמך כדי שנמצא אותו גם לאחר זמן רב. אם שמירה נעשית בחיפזון רב וללא חשיבה מקדימה אנו עלולים "לאבדו" בתוך ים של מסמכים שונים. מה זה אומר על מיומנויות החשיבה שלנו, האם גם הם משתנות? זה נושא לפוסט אחר להערכתי ברור שבשנים האחרונות עם התחזקות הטכנולוגיה הדיגיטאלית מיומנויות החשיבה של האדם משתנות.
כמו כן, עולה השאלה האם ניהול הידע במחשב האישי שלי זהה לניהול הידע האישי של חברתי במחשב האישי שלה? הרי אנחנו מדריכות יחד כבר כמה שנים באותו אזור ורוב מסמכי העבודה שלנו דיי זהים.
התשובה היא לא, לחברתי יש סידור תיקיות שונה לחלוטין משלי, היא מוצאת לנכון לשים את מסמכי העבודה בתיקיות שונות משלי ומכאן עולה שכל אחד מארגן את הידע האישי שלו באופן שונה לחלוטין.
במחקר גילו כי ישנן שלוש אסטרטגיות לניהול ידע אישי במהלך למידה (ארגון קבצים) אצל תלמידים וסטודנטים שנחקרו: 1. יצירת ערמות 2. תיוק לפי קורסים, סמסטרים ושנים. 3. תיוק לפי נושאים.
אני כסטודנטית מארגנת את הידע שאני רוכשת בלימודי לפי קורסים מתוך חשיבה שקל לי יותר לשלוף את המסמך/ השיעור הנכון ברגע המתאים בקלות ובמהירות מירבית. מעניין האם כך זה גם אצל חברי ללימודים, האם אצל כולנו במגמה ניהול הידע האישי מהלימודים מאורגן על פי הקורסים או באופן אחר.
לסיכום, אני ממליצה מאוד, רגע לפני שמירת/עריכת מסמך להשקיע מספר שניות לחשיבה על מיקומו במחשב.

אם הוא חשוב לכם, משמעותי ותרצו לאחזרו, נהלו את הידע האישי שלכם על פי נושאים ואל תיצרו ערמות, שכן קשה מאוד למצוא "מחט בערמת שחת". 


ולמי שמתעניין בנושא, אני מצרפת את הקישור למאמר:http://www.openu.ac.il/research_center/chais2011/download/nachmias_hardof.pdf

התמונה נלקחה מתוך האתר www.efrataghassy.com/?p=646‎