חקר מדעי, ההמשך...

ברכבת, בדרך חזרה מהשתלמות משלומי. אני ממשיכה את הפוסט הקודם, זה שכתבתי בנסיעה ברכבת לכיוון נהריה.

הסתיימה ההשתלמות. היה ממש מרתק.

למדתי איך אפשר לעשות חקר עם לומדים בשילוב אין ספור טכנולוגיות חדשניות ושונות שתורמות לתהליך החקר.

ראשית נפגשנו עם חוקר, ד"ר שמעון שטיינברג, מנהל מחקר ופיתוח בחברת "ביו בי – מערכות ביולוגיות". להלן קישור המתאר את החברה ופעילותה:

http://www.biobee.com/site/Heb/in_page.asp?pa_id=149&page_id=248

ד"ר שטיינברג  תיאר בצורה מדהימה את תהליך החקר שהוא וצוותו עורכים לפני פיתוח מוצר חדש. מבלי להקשיב לו כלל שפת הגוף שלו במהלך ההרצאה הציגה את התלהבותו והנאתו מעבודת החקר שהוא מבצע, וזה לדעתי הדבר שצריך להניע את כל הלומדים שעורכים חקר. הסקרנות, החשיבה, הפליאה והמוטיבציה לגלות דברים חדשים הם אלו שצריכים להניע את הלומדים והמורים לחקר מדעי.

בהמשך נחשפנו לאתר ובו המון סימולציות שעוזרות בהליך החקר המדעי. שם האתר: phet.

 באתר ניתן לחזות בניסויים שונים בתחום המדע והטכנולוגיה בנושאים שונים בו הילדים מתנסים בסימולציות שונות ומסיקים מסקנות בעקבות הפעילות.

האתר מדהים ואני ממליצה עליו לכל מורי המדעים, במהלך החשיפה לאתר חשבתי לעצמי כיצד לא נחשפתי אליו בעבר, איזה כלי מצוין בידי המורה למדע. כיום ישנה בעיה במספר רב של בתי הספר של אי ציוד מדעי בשל חוסר תקציב ובאתר זה אפשר לערוך ניסויים ללא כל בעיה תקציבית. כל ילד יכול להיכנס לאתר ולהתנסות, מתוך זה ללמוד מתוך סקרנות ומוטיבציה, להבין ידע חדש. כאן באופן מובהק הטכנולוגיה עוזרת לפדגוגיה להסביר תופעות, תהליכים ועקרונות מדעיים. בעזרת ההתנסות הלומדים יכולים להגיע לתובנות חדשות ולבד לנסח מסקנות. אם המורה ידריך אותם כיצד להשתמש בסימולציה כראוי ויכוון אותם ללמידה עצמית, יעודד את המוטיבציה ואת ההרפתקה בלחקור נושאים שונים תתקיים רכישת ידע.

חברתי גילה לוי עצמון, כתבה באחד הפוסטים שלה בבלוג, על למידה בסביבה הרפתקנית.

בזכות גילה הכרתי מושג חדש שכל כך מתאים לשיעורי המדעים - פדגוגיה דיגיטלית.

גילה הסתמכה בכתיבתה על מאמר שנכתב בכתב עת אאוריקה למורי מו'ט ע"י פרופסור חנן יניב, להלן הקישור למאמר: http://www.matar.ac.il/eureka/newspaper32/docs/03.pdf

אני רוצה להודות לגילה על החשיפה למאמר זה. הוא כל כך מתחבר לדברים שכתבתי כאן. חקר מדעי זהה בעיני להרפתקה. פרופ' יניב טוען כי "הנחת היסוד הטמונה בחובו של מודל למידה בסביבה הרפתקנית היא שכל תהליך הלמידה, כל תוכן ובכל גיל, יכול להפוך להרפתקה אותה מפענחים התלמידים או אפילו מעצבים בעצמם". אנו המורים צריכים ליצור ללומדים את ההזדמנות להשתתף בהרפתקה, בחקר. והכלים הטכנולוגים, כפי שכתבתי יכולים רק להועיל ולקדם את הלמידה העצמית של הלומדים. פרופ' יניב טוען "שהעולם הטכנולוגי מציע כיום לעולם החינוכי מגוון כלים ושירותים נגישים לכל נפש המספקים הזדמנויות לשינוי משמעותי של סביבת הלמידה" ואכן בהשתלמות הכרנו כלי שיכול לשינוי, שינוי ההוראה ושינוי בלמידה.  

בחזרתי הביתה הדבר הראשון שעשיתי זה לשלוח לכל המורים בהדרכתי קישור לאתר PHET.

מקווה שישתמשו בו וישלבו אותו ברוב שיעוריהם...http://phet.colorado.edu/en/simulations/category/new