יום שבת, 3 בספטמבר 2011

מי כבד יותר?

השבוע התחילה שנת הלימודים תשע"ב במערכת החינוך בישראל.
ההתרגשות עצומה ותחושה של התחדשות באוויר.
התלמידים ארזו ילקוטים מבעוד מועד והעמיסו אותם על הגב או הניחו בעגלה שאותה הם סוחבים ביד אחת.
הילקוטים עמוסי כל טוב: קלמרים עשירים בצבעים מסוגים שונים, חוברות עבודה אצל הצעירים וקלסרים עבים אצל הבוגרים, ספרים רבים עטופים שמחכו שיפתחו אותם, מחברות רבות בצבעים שונים, יומן וכמובן קופסת האוכל ובקבוק המים. כל זאת מסתכם בלא מעט קילוגרמים. 
זה שנים שמחלקת הפיקוח על הבריאות במשרד החינוך נאבקת מול המערכת בנושא משקל הילקוטים.                 
הגברת עירית ליבנה, המפקחת על תחום הבריאות, יחד עם צוות רפרנטיות ארצי ומדריכות, מנסות להיאבק בתופעת הילקוטים הכבדים, מספר לא מבוטל של שנים. עד מתי?, היכן הסוף?, עוד כמה שנים יצטרכו התלמידים להיסחב עם הילקוטים הכבדים הללו?
לתשובות אלו אין תשובה ברורה ומידית אך אפשר אלו לענות עליהן בעזרת מהפכת התקשוב הלאומית שכבר החלה בארצנו. השאלה שמתבקשת הינה: האם מהפכת התקשוב תגרום למיגור תופעת הילקוטים הכבדים, בכך שכל תלמיד ילך לבית הספר עם תיק צד ובו רק מחשב נייד או אייפד, או אולי אפילו סמארטפון?


את שנת הלימודים תשע"ב הגדיר משרד החינוך כשנת הבריאות.
שר החינוך, גדעון סער, הצהיר כי שנת הלימודים תשע"ב תעמוד בסימן אורח חיים בריא.
בהמשך דבריו הוא הוסיף שליצירת אורח חיים בריא חשיבות רבה במכלול ההיבטים: תזונה נכונה, פעילות ספורטיבית, קידום בריאות (מניעת מחלות), מניעת השמנה, שמירה על היגיינה אישית, חיזוק הדימוי העצמי,טיפוח הגוף, הקפדה על סביבה נקייה ואסתטית. 
הקניית ההרגלים מגיל צעיר תבטיח הפיכתם לדפוסים קבועים וליצירת אורח חיים המקדם בריאות.

מדבריו של שר החינוך תחום הבריאות יטופל, ואני שואלת את עצמי אם אכן ינתן פתרון לתופעת הילקוטים הכבדים. אני חושבת שאם אותו שר החינוך היה מחבר בין היעדים שהציב לשנה"ל תשע"ב: חינוך לבריאות והטמעת תקשוב וקידום השפה העברית, ומאגם משאבים, אפשר היה למצוא פתרון. ישנם המון ספרים דיגיטליים ברשת וספרי לימוד סרוקים (מבית מט"ח) בהם אפשר להשתמש בכיתה לשם קריאת קטעי מידע, הכרות עם מושגים ורעיונות מרכזים וכדי לבצע משימות שעליהן ניתן לענות בפורום כיתתי, בקישור לאתר בית הספר, או אפילו במחברת שהרבה יותר קלה מספר.  אפשר למצוא פתרונות רבים במקום לסחוב ספרים על הגב. כמו כן העלות הכספית קטנה יותר להורים וכך כולם מרוצים.
לסיכום, השאיפה אליה הייתי רוצה שנגיע, היא שלכל לומד יהיה מחשב נייד/ טאבלט כמו בדרום קוראה (קראו פוסט קודם שלי), אך במסגרת התקציב הקיים אפשר לתת מענה לפתרון הילקוטים הכבדים כבר היום. 

בשיעור מדע וטכנולוגיה, שברובו אנו עורכים ניסויים, דנים, בונים מוצרים וחוקרים את הסביבה השימוש בספר הוא די מיותר ולדעתי אפילו פגיעה באיכות הסביבה (כריתת עצים...) ולכן אני ממליצה שכל מורה מוביל/ רכז מקצוע למדע וטכנולוגיה, שחושב כמוני, יוביל את מנהל בית הספר לחשיבה, לקראת שנה"ל הבאה, על בריאות תלמידיו ובמקביל על הטמעת התקשוב בבית ספרו והכנת בוגריו למיומנויות המאה ה21. 

מאחלת לכל המורים והמורות שנת לימודים פוריה, מעניינת, מאגרת, מסקרנת ומתוקשבת





 

אין תגובות: