יום שבת, 9 ביולי 2011

לכמה קבוצות אפשר להשתייך???

מה זה קבוצה בפייסבוק?
אם הייתם שואלים אותי לפני שנה לא הייתי יודעת מה לענות. היום אני כבר מומחית לנושא. שימו לב איך הפכתי ממשתמשת באתר אחת לחודשיים - שלושה, לאחת שחברה בחמש קבוצות ומשתמשת יום יומית.

כשהתחברתי לפייסבוק כחברה נכנסתי לאתר אולי פעם בשנה. לא פעם ולא פעמיים שיניתי את הסיסמא בגלל שלא זכרתי אותה. לפני ככמה חודשים שלחו לי בקשת הצטרפות לקבוצה של בוגרי גימנסיה גן נחום. מסתבר שיש רבים מבוגרי ביהס התיכון בו למדתי ששמרו על קשר טוב אחד עם השני והם פתחו קבוצה במטרה לאתר את החברים הישנים ולהזמין את כולם למסיבת מחזור. בתחילה זה היה מאוד נחמד לראות שוב את כולם בתמונות עם משפחותיהם ואפילו מצאתי כמה חברות ישנות וחידשנו את הקשר בזכות זה, אך בהמשך זה נהיה שיחות חולין משעממות והפסקתי להיכנס לפייסבוק.
בתחילת הסמסטר השני ללימודים הצטרפתי לקבוצת הלומדים בפייסבוק שמטרתה הינה העברת חומרים ושיחות בינינו הסטודנטים. אמנם הצטרפתי כחברה בקבוצה אך פעילותי לא היתה ענפה בה כל כך, בקושי הייתי נכנסת אליה ואל האתר פייסבוק בכלל.
בסמסטר ג' התבקשתי להשתייך לקבוצה נוספת במסגרת קורס "היבטים גלובלים של התקשוב" על ידי המרצה ד"ר מישר טל חגית וכך עשיתי. זו פעם ראשונה, מאז התחברותי לקבוצה, שאני נכנסת לפייסבוק מדי שבוע כדי לבדוק אם יש הודעות המרצה, לכתוב תגובה לדבר מה או לשלוח עבודה דרך הפייסבוק. הפייסבוק הפך להיות בשבילי משהו אחר. הוא חלק מהלמידה בקורס. אני מרגישה שאני חייבת להכנס מדי יום לראות מה חדש בקבוצה.
לאחר שבוע קיבלתי מייל להצטרף לקבוצה נוספת בפייסבוק, קבוצה של הורים שמתכנסת לשם מאבק נגד העיריה. לקראת שנה"ל הקרבה העיריה החליטה להזין בביה"ס אחד את תלמידי כיתות א' ותלמידי כיתות ז' והורים רבים טוענים שאין קשר בין הגילאים והפער עצום ויהיו לכך השלכות ועל כן הם יוצאים למאבק. את המייל קיבלתי בעשר בלילה והצטרפתי לקבוצה רק בבוקר. לקח לי זמן לחשוב אם אני רוצה להיות חלק ממנה. בבוקר היו חברים בקבוצה כבר 75 חברים. הייתי בהלם בבוקר איך כל כך מהר הצטרפו כל כך הרבה חברים וזה גרם לי לחשוב על כוחו של הפייסבוק.
מאחר וילדיי עולים לכיתה א' (ראה פוסט שלום כיתה א') היה חשוב לי להתעדכן ולדעת כיצד מתקיים המאבק ולכן הצטרפתי גם לקבוצה זו. אני חושבת שכל המהפכות בארצות ערב בעקבות השימוש בפייסבוק פתחו בפנינו מקום משותף, בו נוכחים הרבה חברים, שיכולים להתאגד במהרה ולצאת למאבק. בשל חשיבות הנושא אני מוצאת את עצמי מדי יום נכנסת גם לקבוצה הזו ובודקת מה התחדש בה.
ביום למחרת התבקשתי בלימודים להצטרף לעוד קבוצה. במסגרת הקורס "עקרונות בפיתוח סביבות למידה" עלינו לפתח פעילויות אינטרטקיביות וכדי שנוכל לשתף את כל הסטודנטים בעבודותינו נוכל לעלותן דרך הפייסבוק. בינתיים עד שהעבודות יהיו מוכנות הקבוצה משתמשת בפייסבוק לשאילת שאלות את המרצה, ד"ר אתי כוכבי. כך שגם בקבוצה זו יש המון עידכונים מדי שבוע וכדאי לי להכינס מאחר ואני לומדת גם משאלות של אחרים. אם בעבר עשינו זאת דרך הפורום עכשו ניתן לראות את תשובות המרצה ושאלות הלומדים בקבוצה הסגורה בפייסבוק.
כעבוד כמה ימים כתבה לי חברה טובה במייל  שהיא פתחה קבוצה סגורה בפייסבוק לכמה חברות טובות שלנו ואם ארצה להצטרף. מיד זינקתי לטלפון והתקשרתי אליה. שאלתי אותה אם גם דרך המחשב נספר אחת לשניה את סיפורינו ונשתף בחוויותינו. תשובתה היתה "מה זה משנה גם ככה אנחנו מספרות את החוויות לכל אחת בנפרד עשר פעמים כך נעשה זו פעםם אחת וכולן יגיבו". חשבתי על זה רגע ואמרתי למה לא? הרי הפייסבוק זוהי רשת חברתית לא, בואי נשתמש בא למטרה זו. הצטרפתי גם לקבוצה הזו.
וכך הפכתי במשך שלושה שבועות לחברה בחמש קבוצות, שלוש מהן חברתיות ושתים לימודיות. ההבדלים בין הקבוצות נראות יפה לעין במלל ובניסוח. ההצטרפות לקבוצות נתן לי משמעות לכניסה לפייסבוק וכמעט מדי יום אני נכנסת לשם לבדוק הודעות. הפכתי למשתמשת קבועה ולא להאמין איך זה קרה במהרה.
מעניין אותי מאוד לבדוק האם גם תלמידינו הצעירים מסוגלים לעשות אבחנה בין פייסבוק לימודי לפייסבוק חברתי, ואיך יגיבו הורי התלמידים לכך שיש שיעורי בית בפייסבוק או עבודה להגיש דרך פייסבוק.

תגובה 1:

רונית מלכה אמר/ה...

מיכלי,פוסט מרתק המאפיין אמביוולנטיות בתהליך שאנו חוות כתלמידות התואר בתקשוב.מצד אחד ההתלהבות ללא שימת גבולות,ומצד שני,הצורך לסמן את הגבול ולו בשל אוטוסטרדת המידע המשתלטת על כל פיסה בחיינו.יישר כוח על חשיבה ותובנות נהדרות.