בשבוע שעבר כתבתי יחד עם מדריכה שעובדת עימי מסמך עבודה ושמרנו אותו במחשב הנייד שלה.
לאחר מכן יצאנו לאכול וכשחזרנו רציתי להמשיך לעבוד על המסמך עד שחברתי תתפנה לשבת עימי.
חיפשתי את המסמך עליו עבדנו במשך כחצי שעה לערך אך לא מצאתי אותו ב"ים" התיקיות והמסמכים שבמחשבה האישי. לאחר מכן ניגשתי לחברתי וביקשתי שתמצא אותו וכך ישבנו יחד וניסינו להיזכר היכן המסמך.
מה זה אומר עלינו? האם גם ספר בכוננית הספרים הייתי צריכה למצוא במשך זמן כה רב? ומדוע לא מצאנו מסמך שרק לפני שעה כתבנו? כיצד עלינו לארגן את הידע האישי שלנו במחשב כדי שנמצא את הקבצים בזריזות?
בכנס צייס השנה (2011) הציגה שרון הרדוף- יפה ופרופ' רפי נחמיאס מאוניברסיטת ת"א מחקר העוסק במטרות ואסטרטגיות לניהול מידע אישי. מה זה ניהול מידע אישי בכלל שאלתי את עצמי. במאמר טוענים הרדוף- יפה ונחמיאס שניהול ידע אישי הינו מחקר הבודק את הפעילויות שנעשות לצורך בחירה, שמירה, הערכה, מיון ואחזור פריטים. זוהי פעילות הדורשת זמן ומאמץ ומלווה בקשיים.
הגדרה זו גרמה לי לחשוב כמה פעולות אנו עושים ביום מול המחשב, כמה חשיבה אנו מפעילים בשמירת מסמך כדי שנמצא אותו גם לאחר זמן רב. אם שמירה נעשית בחיפזון רב וללא חשיבה מקדימה אנו עלולים "לאבדו" בתוך ים של מסמכים שונים. מה זה אומר על מיומנויות החשיבה שלנו, האם גם הם משתנות? זה נושא לפוסט אחר להערכתי ברור שבשנים האחרונות עם התחזקות הטכנולוגיה הדיגיטאלית מיומנויות החשיבה של האדם משתנות.
כמו כן, עולה השאלה האם ניהול הידע במחשב האישי שלי זהה לניהול הידע האישי של חברתי במחשב האישי שלה? הרי אנחנו מדריכות יחד כבר כמה שנים באותו אזור ורוב מסמכי העבודה שלנו דיי זהים.
התשובה היא לא, לחברתי יש סידור תיקיות שונה לחלוטין משלי, היא מוצאת לנכון לשים את מסמכי העבודה בתיקיות שונות משלי ומכאן עולה שכל אחד מארגן את הידע האישי שלו באופן שונה לחלוטין.
במחקר גילו כי ישנן שלוש אסטרטגיות לניהול ידע אישי במהלך למידה (ארגון קבצים) אצל תלמידים וסטודנטים שנחקרו: 1. יצירת ערמות 2. תיוק לפי קורסים, סמסטרים ושנים. 3. תיוק לפי נושאים.
אני כסטודנטית מארגנת את הידע שאני רוכשת בלימודי לפי קורסים מתוך חשיבה שקל לי יותר לשלוף את המסמך/ השיעור הנכון ברגע המתאים בקלות ובמהירות מירבית. מעניין האם כך זה גם אצל חברי ללימודים, האם אצל כולנו במגמה ניהול הידע האישי מהלימודים מאורגן על פי הקורסים או באופן אחר.
לסיכום, אני ממליצה מאוד, רגע לפני שמירת/עריכת מסמך להשקיע מספר שניות לחשיבה על מיקומו במחשב.
אם הוא חשוב לכם, משמעותי ותרצו לאחזרו, נהלו את הידע האישי שלכם על פי נושאים ואל תיצרו ערמות, שכן קשה מאוד למצוא "מחט בערמת שחת".
ולמי שמתעניין בנושא, אני מצרפת את הקישור למאמר:http://www.openu.ac.il/research_center/chais2011/download/nachmias_hardof.pdf
התמונה נלקחה מתוך האתר www.efrataghassy.com/?p=646
לאחר מכן יצאנו לאכול וכשחזרנו רציתי להמשיך לעבוד על המסמך עד שחברתי תתפנה לשבת עימי.
חיפשתי את המסמך עליו עבדנו במשך כחצי שעה לערך אך לא מצאתי אותו ב"ים" התיקיות והמסמכים שבמחשבה האישי. לאחר מכן ניגשתי לחברתי וביקשתי שתמצא אותו וכך ישבנו יחד וניסינו להיזכר היכן המסמך.
מה זה אומר עלינו? האם גם ספר בכוננית הספרים הייתי צריכה למצוא במשך זמן כה רב? ומדוע לא מצאנו מסמך שרק לפני שעה כתבנו? כיצד עלינו לארגן את הידע האישי שלנו במחשב כדי שנמצא את הקבצים בזריזות?
בכנס צייס השנה (2011) הציגה שרון הרדוף- יפה ופרופ' רפי נחמיאס מאוניברסיטת ת"א מחקר העוסק במטרות ואסטרטגיות לניהול מידע אישי. מה זה ניהול מידע אישי בכלל שאלתי את עצמי. במאמר טוענים הרדוף- יפה ונחמיאס שניהול ידע אישי הינו מחקר הבודק את הפעילויות שנעשות לצורך בחירה, שמירה, הערכה, מיון ואחזור פריטים. זוהי פעילות הדורשת זמן ומאמץ ומלווה בקשיים.
הגדרה זו גרמה לי לחשוב כמה פעולות אנו עושים ביום מול המחשב, כמה חשיבה אנו מפעילים בשמירת מסמך כדי שנמצא אותו גם לאחר זמן רב. אם שמירה נעשית בחיפזון רב וללא חשיבה מקדימה אנו עלולים "לאבדו" בתוך ים של מסמכים שונים. מה זה אומר על מיומנויות החשיבה שלנו, האם גם הם משתנות? זה נושא לפוסט אחר להערכתי ברור שבשנים האחרונות עם התחזקות הטכנולוגיה הדיגיטאלית מיומנויות החשיבה של האדם משתנות.
כמו כן, עולה השאלה האם ניהול הידע במחשב האישי שלי זהה לניהול הידע האישי של חברתי במחשב האישי שלה? הרי אנחנו מדריכות יחד כבר כמה שנים באותו אזור ורוב מסמכי העבודה שלנו דיי זהים.
התשובה היא לא, לחברתי יש סידור תיקיות שונה לחלוטין משלי, היא מוצאת לנכון לשים את מסמכי העבודה בתיקיות שונות משלי ומכאן עולה שכל אחד מארגן את הידע האישי שלו באופן שונה לחלוטין.
במחקר גילו כי ישנן שלוש אסטרטגיות לניהול ידע אישי במהלך למידה (ארגון קבצים) אצל תלמידים וסטודנטים שנחקרו: 1. יצירת ערמות 2. תיוק לפי קורסים, סמסטרים ושנים. 3. תיוק לפי נושאים.
אני כסטודנטית מארגנת את הידע שאני רוכשת בלימודי לפי קורסים מתוך חשיבה שקל לי יותר לשלוף את המסמך/ השיעור הנכון ברגע המתאים בקלות ובמהירות מירבית. מעניין האם כך זה גם אצל חברי ללימודים, האם אצל כולנו במגמה ניהול הידע האישי מהלימודים מאורגן על פי הקורסים או באופן אחר.
לסיכום, אני ממליצה מאוד, רגע לפני שמירת/עריכת מסמך להשקיע מספר שניות לחשיבה על מיקומו במחשב.
ולמי שמתעניין בנושא, אני מצרפת את הקישור למאמר:http://www.openu.ac.il/research_center/chais2011/download/nachmias_hardof.pdf
התמונה נלקחה מתוך האתר www.efrataghassy.com/
תגובה 1:
מיכל היקרה נהניתי לקרא את דברייך והזדהיתי הן עם הגדרת הבעייה והן עם הדרך שהצעת לפתרונה.גם אני למדתי במהלך לימודיי לארגן את המידע ע"פ הקורסים הנלמדים,וזה אכן מתסכל להשקיע חשיבה ולאחר מכן לאבד את המידע.חשוב מאד לעבד את נושא איחזור המידע גם בקרב תלמידינו ולמנוע מהם תסכולים וייאוש מיותרים.תודה על ההארה שלך בהקשר לנושא זה.
הוסף רשומת תגובה